X סגירה
 

ג'וליו פרידמן, ז'ל

1944-2008

ג'וליו נולד ב- 24 בפרואר 1944 בריו דה ז'נרו , ברזיל, בן בכור לאווה ומויזיס פרידמן אחרי שלוש שנים נולדה אחותו קלרינייה על האחים עברה ילדות קשה.

ההורים נפרדו הילדים גדלו אצל הדודה והסבתא ובסופי שבוע היו אצל האמא. 
בגיל 12 ג'וליו נשלח לפנימייה חקלאית בעיר אחרת בה היה 5 שנים. ג'וליו חזר לריו ולמד מכונאות בבית ספר טכני. 
בסיום לימודיו בגיל 17 עבד ג'וליו אצל דודו וגר אצל אמא. 

בגיל 18 התגייס ג'וליו לצבא הברזילאי ושירת שנה כפקיד במחנה בריו דה ז'נרו. 
בשנת 1970 החליטו ג'וליו ואחותו לעלות לארץ. ג'וליו הגיע לארץ באוניה ואחותו הגיעה לישראל באותו היום במטוס. 
ג'וליו היה בקיבוץ מעין צבי בו למד עברית באולפן. מאוחר יותר קנה טנדר והתחיל לעבוד בהובלות ואחר כך התחיל לעבוד בתעשייה האוירית כטכנאי מכונות. 

ג'וליו גויס לצה"ל לטירונות של עולים חדשים ביולי 1973, שלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור. 
כשפרצה המלחמה שלחו את ג'וליו לצפון הארץ, כתותחן בקורס תותחנים.  ביום השני של המלחמה ג'וליו נשבה על ידי הצבא הסורי, כשהוא לבדו ביציאה מהבונקר מחפש עזרה לחבריו הפצועים. 

ג'וליו נחשב כנעדר במשך ארבע חודשים.  שמו של ג'וליו נמצא לראשונה ברשימת השבויים שהביא קיסינג'ר. 
ג'וליו היה בשבי במשך 8 חודשים. כשחזר ג'וליו עם יתר השבויים מהשבי הסורי, הוא ירד אחרון מהמטוס ויצא עם חי וךעם כמה שיניים חסרות, מתקשה ללכת והיחיד מבין השבויים שלבש מדים סורים. 
ג'וליו נשאר עם המדים הסורים כי לא האמין עד לרגע האחרון שישוחרר מהשבי. 
הוא התקשה בהליכה כי נתנו לו בשבי נעליים עם שני מספרים קטנים ממידת הרגל שלו. 
חודשי השבי הם סיפור ארוך בפני עצמו... 
אחרי השבי חזר ג'וליו לאחותו בהרצליה. 

בשנת 1974 ג'וליו הכיר את בלה והם התחתנו לאחר כשנה והגיעו יחד לדביר ב- 1977. 
בדצמבר 1980 אימצו בלה וג'וליו את מתן, תינוק בן שבוע ימים שהביא להם אושר גדול. כעבור 4 שנים רצו בלה וג'וליו בת. 
הם נסעו לברזיל ואימצו את מיכל שהיתה בת ארבע ימים. כשהביאו להם את התינוקת הם ידעו מיד שזאת ביתם מיכל, אחות למתן.
בדביר ג'וליו עבד בלול ואחר כך נכנס למטע וריכז את סככת הפרי. שנים מאושרות עברו על המשפחה. ג'וליו היה מאד קשור לדביר ואהב את חיי הקיבוץ. 

בשנת 1995 פרצה המחלה בגופו של ג'וליו, מאז ועד היום עברו ג'וליו וכל בני המשפחה מלחמת הישרדות, כשג'וליו שומר כל הזמן על אופטימיות וחוש הומור. בשנת חייו האחרונה החלה הידרדרות קשה במצבו של ג'וליו והוא עבר אין ספור טיפולים ואישפוזים. 
גו'ליו נפטר בבית החולים סורוקה ביום שני 3 למרץ 2008, בשעה 22:00. 
באשפוז של ג'וליו, חודשיים לפני מותו, שר ג'וליו לבלה עם חיוך גדול : 

"כשאמות, אני לא רוצה בכי ולא נרות רק סרט צהוב חרוט עם השם שלך, בלה. "

המילים לקוחות משיר ברזילאי קלאסי :  "סרט צהוב"

"כשאמות לא ארצה בכי או נרות, 
אלא סרט צהוב רקום בשם שלה 
לא ארצה פרחים או זר קוצים 
אלא צליל חליל וגיטרה "

 כל הזכויות שמורות ©
http://www.dvira.org.il/info/yzkor/yzkor-julyo.htm

 
המלצות ותגובות
כותרת:
שם:
תוכן:

site by muza - קידום עסקים

ESN - בניית אתרים