חוק תשלומים לפדויי שבי 2005

חוק תשלומים לפדויי שבי התשס'ה - 2005

ביום יט' בתמוז התשס"ה, 26 ביולי 2005, התקבל בכנסת חוק התשלומים לפדויי שבי.
החוק התקבל לאחר מאבק, דין ודברים, משא ומתן ותמיכה של חברים רבים, פדויי שבי שהתנדבו לפעול למען רעיון, כשלנגד עיניהם הצורך בהכרה במעמדו הייחודי של פדוי השבי מצד אחד וצרכיו הכלכליים מצד שני. על הדרך, הרעיון והביצוע ברצוני להקדיש את מאמרי זה אותו אחלק למספר פרקים.
מאת: רם דורון, עו"ד – יו"ר עמותת "ערים בלילה"

א. עיקרי המהלכים לקראת החוק.

ב. ההיבט הערכי של החוק.

ג. החוק לפרטיו – הלכה למעשה.

ד. המשך המאבק במסגרת החוק.
 

א. עיקרי המהלכים לקראת החוק

ינואר 1982     פורסמו הוראת קבע מטכ"ל - אכ"א מס' ק- 38-01-10 - זכויות חיילים החוזרים משבי האויב. ההוראה קובעת תשלומים לחייל שנפל בשבי (שכר, מענק חד פעמי, הגדלת קצבה), קידום בדרגה, אי שיבוץ במילואים. אם הוא מבקש הוא זכאי לקבל 3 שנות לימודים, סיוע בדיור, סיוע במציאת עבודה. הפדוי זכאי לייעוץ משפטי ולטיפול רפואי.

1995    מפורסם המחקר של ד"ר יובל נריה ופרופ' זהבה סולומון על מצב פדויי השבי של מלחמת יום הכיפורים.

1996    מועלית הצעה לסדר היום בכנסת שנושאה - יחס השלטונות לישראלים שנפלו בשבי האויב במלחמות ישראל. סרטו של הבמאי והמפיק יואב בן דוד מזניק את נושא השבויים לסדר היום הלאומי וגורם למהפכה תודעתית של שבויים רבים ושל הקהל הרחב.

23.01.1997    נשלח מכתב לפדויים מטעם צ'יקו אורן, ראש אגף השיקום במשהב"ט, מדובר על גיבוש תכנית לטיפול בסוגיות שהעלו, אשר תסתיים בתוך חודשים ספורים.

05.03.1997    נשלח מכתב מרע"ן קשר משפחות. נטען שההוראה מ- 82 לא חלה רטרואקטיבית ועל כן לא חלה על פדויי שבי משנת 1973, ומפנה לגורם המטפל - אגף השיקום באמצעות חוק הנכים.

10.11.1997    נשלח מכתב מרע"ן קשר משפחות המופנה לאגף השיקום. מודים שהם נראים רע כשהם מפנים את השבויים מאחד לשני וטוענים שהוראת אכ"א לא חלה על פדויי 73 ולכן אגף השיקום צריך לטפל.

12.11.1997    נשלח מכתב מיצחק שאולי, ר' היחידה הארצית לשירותי שיקום, בו הוא מפנה שוב את השבויים לאכ"א נפגעים, ע"ס הור' 38-01-10.

07.07.1998    נשלח מכתב מטעם רע"ן קשרי משפחות אל עו"ד המיצג שבויים, ושוב נטען שהם מוגדרים כחוזרים משבי אולם לא זכאים להטבות ע"פ הוראות אכ"א 38-01-10.

31.12.1998    "ערים בלילה" שפעלה כגוף לא רשמי מתאגדת באופן רשמי כעמותה רשומה.

09.11.1999    "ערים בלילה" יוזמת פגישה עם ס' שר הבטחון אפריים סנה + סמנכ"ל משהב"ט צ'יקו אורן שמצהיר על העובדה שהיתה קיימת מדיניות מכוונת באגף השיקום שלא לסיים את הטיפול בתובעים על בעיות נפשיות אלא להשהות את הטיפול.

שנת 2000    החלו פניות עמותת "ערים בלילה" לחברי כנסת בקשר לתיקון חוק הנכים, למען טיפול בשבויים ופיצויים רטרואקטיביים. 

30.10.2000    בעקבות פניות העמותה מועלית הצעת חוק של דני נווה ואברהם הירשזון ומונחת על שולחן הכנסת. נוסח ההצעה נותן סעד רטרואקטיבי למי שהגיש תביעה בגין נכותו הנפשית אשר נבעה מהשבי, תוך שנה מיום השחרור. רב הפדויים לא עשו זאת כי הנזק הנפשי התגלה רק מאוחר יותר ממילא.

סוף אפריל 2001     עקב לחץ מתמיד של עמותת "ערים בלילה", מוקמת ועדה לעניין הצורך בתגמול נוסף לפדויי השבי, על ידי מנכ"ל משהב"ט. בראשות הועדה - אלוף במיל' יורם יאיר.

20.06.2001     הצעת החוק של נווה והירשזון עוברת בקריאה טרומית בכנסת. בדיון, מסכימים הרשנזון ודליה רבין בשם הממשלה לעכב ההליכים עד לתום הדיונים בועדת האלוף יאיר.

18.10.2001      נשלח מכתב מפרופ' יעקב נאמנן לעמוס ירון, בו הוא מודיע לו שבשל הציפייה למסקנות הוועדה, מעוכבים הליכי חקיקה בנושא.

07.05.2002      העמותה מעלה את בעיית השבויים בישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. ניתנו 30 יום לקבלת מסקנות הוועדה.

12.06.2002     נערך דיון ראשון עם מנכ"ל משהב"ט בו הוצגו מסקנות ודעת האלוף יאיר. נקבע בועדה כי מדובר על הכרה בשבויים כקבוצה ייחודית עם מעמד ייחודי המחייבת טיפול מקצועי וייחודי. כמו כן מדובר בתשלום עד לסך 250,000 ₪. המנכ"ל קיבל את מסקנות הועדה והמלצותיה.

24.06.2002    במקביל בישיבת ועדת העבודה והרווחה, הוחלט להעביר את הצעה"ח לקריאה ראשונה.

10.07.2002     מועלית הצעה לנוסח הודעה בנושא ועדת האלוף יאיר - משהב"ט מצהיר שההמלצות אומצו ושמתקיימים ברורים לגבי פתרון שיחייב הליך חקיקה.

11.07.2002      מתקיים דיון בענין מסקנות ועדת האלוף יאיר. העמותה טוענת שהתשלום נמוך מדי ויורם יאיר טוען שהמסקנות של הוועדה ניתנו לאחר בחינה מעמיקה של הנושא, כולל ההיבטים והנתונים התקציביים. היועמ"ש למשהב"ט מודיע כי אימוץ ההמלצות יחייב הליך חקיקתי. 

24.11.2002    נשלח מכתב מהעמותה לגבי קבלות מסקנות הוועדה, בשינויים המתבקשים לרבות סכומי כסף.

4.11.2002    נערך דיון עם מנכ"ל משהב"ט - העמותה מקבלת את מסקנות הוועדה, המנכ"ל מודיע שתהיה בדיקה של נתונים לאור העובדה שיש קיצוצים ומגבלות תקציביות.

15.04.2003    נשלח מכתב מעמוס ירון - קובע שוב שאימץ המלצות ועדת האלוף יאיר אולם, מדובר במספר אנשים גדול ממה שחשב, דבר שיוצר קושי.

30.04.2003     "ערים בלילה" יוזמת פגישה נוספת עם עמוס ירון סמנכ"ל משהב"ט - ירון אינו חוזר בו מההתחייבות לאמץ את מסקנות הוועדה אבל מעלה הצעה לטפל בבעלי נכות של 50% ומעלה.

11.06.2003    ישיבה עם גד דובב (ראש אגף השיקום). מדבר על תנאים לקבלת כספים. העמותה טוענת לנסיגה מדברים שהובטחו.

23.06.2003    סיכום דיון – לטענת משהב"ט נמצא כי היו 1,289 פדויי שבי מאז שנת 1948, אולם ייקשה לאתר את כולם (אין ת.ז. או מ.א. או כתובות). נקבע לו"ז לסיום עבודת המטה עד ל - 10.07.2003, ולאחר מכן יבוצעו הערכות תקציביות.

 04.08.2003    שוב דיון עם העמותה. הוצגו נתונים לגבי מספר הפדויים. הוצגו משמעויות תקציביות. משהב"ט מציע תשלום ראשון חד פעמי של 20,000 ₪  + 1,000 ₪ לחודש עד לסך 250,000 ש"ח.

 27.08.2003    שוב ישיבה עם העמותה. ירון מדבר על 700 פדויים. מודיע שלמרות אימוץ המסקנות על ידי משהב"ט, לא יוכל להוציאן לפועל בשל התקציב. יוכל לפתור בעיות באופן אינדיבידואלי של פדויים שמצבם קשה.

31.08.2003    עמוס ירון מודיע לעמותה כי נבחנה האפשרות לאמץ בשינויים מסוימים את המלצותיה של הוועדה ולקדם הצעת חוק בענין זה. במכתבו מקווה מר עמוס ירון כי לאור אילוצי תקציב יוכל לדון ביישום המלצות הוועדה רק בשנת 2006.

27.08.2003    מתקיימת פגישה עם עמוס ירון ופרופ' נאמן. ירון טוען שיש 700 פדויים, שאין לו כסף ולא יכול לבצע שום דבר בקשר למסקנות הוועדה.

31.08.2003    משרד הבטחון טוען שלא ניתן לדון בעניין עד שנת 2006

16.09.2003    פגישת ועד העמותה. מדברים על כך שהופסק בזמנו הליך החקיקה של הרשנזון ונווה על מנת לקדם הליך פשרה של  אימוץ מסקנות הוועדה. חרף זאת לא נעשה דבר.

07.10.2003    פגישה עם שר הבטחון ואנשי העמותה. טוענים שמדובר ב- 800 שבויים. משהב"ט טוען שכבר החל הליך של חקיקה אבל הפסיק בשל הקיצוץ. שר הביטחון מודיע שיבדוק את הנושא ויזמן פגישה תוך חודש.

21.11.2003    ע' ראש/ מטה שר הבטחון - כותב שנושא התקציב עדיין בדיונים ומבקש סבלנות ופגישה עניינית נוספת.

11.02.2004    בפגישה עם מנכ"ל משהב"ט וגורמים באגף השיקום. ירון מודיע שבשל בעיות תקציב לא יוכל לממש את מסקנות הוועדה. בכל מקרה ידרש הליך חקיקה. מציע להעביר חוק שיקבע תגמול חודשי ע"ס 900 ₪ מקס', תחולה מינואר 2004.

22.03.2004    נשלח מכתב מלשכת רהמ"ש שתוכנו מדבר על הצעת החוק שהחלו בהכנתה.

31.05.2004    נשלח מכתב מטעם ס' היועמ"ש למעהב"ט - תוכנו מדבר על העברת טיוטת חוק לגורמים שונים במעהב"ט.

13.09.2004    פגישה עם המנכ"ל. טוען שהטיפול בפדויים צריך להיות שוויוני. טענה זו עומדת בניגוד גמור למסקנות ועדת האלוף יאיר שקבעה כי לשבויים מעמד וצורך ייחודי.

20.10.2004    מכתב העמותה - תגובה למכתב המנכ"ל. דרישה ליישום מיידי של דו"ח האלוף יאיר.

28.11.04     העמותה פותחת במסע תקשורתי ליישום דו"ח הוועדה ולקידום החקיקה המתבקשת. המאמר הפותח פורסם בהרחבה בעיתון "גלובס" תחת הכותרת "לשבי יש מחיר" ובו הודעה כי "31 שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים עומדים לעתור לבג"צ מאות אזרחים שנפלו בשבי כחיילים ולא פוצו עד היום".

1.12.04    העמותה פונה לעו"ד גלעד שר להכנת בג"צ שיכפה על שר הבטחון ומשרד הבטחון ליישם לאלתר את מסקנות ועדת האלוף יאיר.

12.04-1.05    העמותה מנהלת מערכת תקשורתית נרחבת ודינאמית. כתבות שטח נרחבות מופיעות בעיתונים "ידיעות אחרונות" "מעריב" ו"הארץ". חברי העמותה מוזמנים לראיונות בטלביזיה ומשודר סרטו של אביחי בקר על מתקן זכרון יעקב  בתוכנית "עובדה" בהנחיית אילנה דיין. השר גדעון עזרא כותב לעמותה "המצוקה הנפשית והפגיעה באיכות חייכם נמצאת כיום על סדר היום והגיעה לתודעה הציבורית ולמודעות המקצועית"

3.1.05     כנס פדויי השבי הארצי הראשון. סיום וגולת הכותרת של המסע התקשורתי. בכנס תערוכה של תמונות מכל מלחמות ישראל, הצגת תאטרון הקאמרי "בצהרי היום" על השבי המצרי והחקירות בארץ לאחר השיבה למולדת. בכנס ביקרו 550 לוחמים ובני זוגם, חברי כנסת, מנכ"ל משהב"ט , יו"ר אגף השיקום ומנהליו, יו"ר אנ"צ אורחים ואנשי תקשורת.

6.3.05     ועדת שרים לענייני חקיקה מאשרת את טיוטת הצעת חוק התשלומים לפדויי שבי.

24.5.05    הצעת חוק התשלומים לפדויי שבי עוברת בקריאה ראשונה בכנסת ומועברת לדיון והכנה לקריאה שניה ושלישית בועדת חוץ ובטחון בראשות ד"ר יובל שטייניץ.

14.6.05    דיון ראשון בתת הועדה לעינייני חקיקה של ועדת חו"ב בראשות חבר הכנסת אהוד יתום בהשתתפות נציגי העמותה. דיונים נוספים התקיימו ב- 5.7 וב-19.7 חברי העמותה מתנגדים לפרק הכספי שבחוק.

26.7.05    מתקבל בכנסת בקריאה שניה ושלישית חוק תשלומים לפדויי שבי.

16.8.05     מתפרסם ברשומות, בספר החוקים, חוק תשלומים לפדויי שבי.     

 

ב. ההיבט הערכי של החוק.

כלל ידוע הוא שפרשנות חוק, מטרתו, מעמדו, נבחנים בראש בראשונה על פי דברי ההסבר הרשומים בכנסת, בהצעת החוק שנכתבה על ידי ממשלת ישראל. 
מסמך זה משמש כתעודת הזהות של החוק באשר למעמדו הערכי ולמטרתו הרעיונית. משפטני העתיד וההיסטוריונים שיקומו לבחון את פשר הגעתו לעולם של החוק יבחנו בראש ובראשונה את דברי ההסבר של הכנסת כפי שהובאו בהצעת החוק שפרסמה הממשלה ברשומות.

 ביום יז' באייר התשס"ה, 16 במאי 2005, פורסמו דברי הסבר לחוק כדלקמן:
" חוק זה מטרתו לבטא, באמצעות הכרה במעמד ומתן תשלום חודשי, את החוב שחבה מדינת ישראל כלפי מי שנפל בשבי האויב תוך כדי שירותו בצבא הגנה לישראל, או תוך כדי שירותו במשטרת ישראל, בשירות הביטחון הכללי או במוסד למודיעין...
מתוך הכרה כי מי שנפל בשבי כאמור סובל מבעיות רפואיות ונפשיות ייחודיות הנובעות מהטראומה של הנפילה בשבי האויב ומהשהייה בשבי, המקשות עליו לחזור ולתפקד לאחר שחרורו מהשבי..."
(רשומות – הצעת חוק הממשלה 172 16.5.05)

מילים אלו, שאין למעלה מהן, מצביעות על הכרה בעובדות עליהם נלחמנו שנים ארוכות:
1. הכרה בחוב שחבה מדינת ישראל לפדויי השבי.
2. הכרה במעמדו הייחודי של פדויי השבי, הן בשל הנפילה בשבי והן בשל השהייה בשבי.
3. הכרה בבעיותיו הייחודיות של פדוי השבי הן בהיבט הרפואי והן בהיבט הנפשי.

חקיקת החוק ברוח זו מהווה ארוע הסטורי לשנים לבוא שמעטות ממדינות העולם התברכו בו. 
ראוי לזכור כי החברה הישראלית בארץ ישראל המתחדשת, יצרה לעצמה תרבות המושתתת על מיתוסים של לחימה עד הכדור האחרון, ללא פשרות וללא ויתור. צרכי  הזמן על רקע המציאות הקשה של מאבק לקיום ולחירות, הצמיחו מיתוסים שהיו חיוניים לחינוך ולהשרדות אומה בתחילת דרכה. מיתוס מצדה, מיתוס טרומפלדור ומיתוס אורי אילן האדירו את גבורת המוות על קידוש המולדת.

למול תפיסה תרבותית זו ניסו דורות מאוחרים של לוחמים, שנפלו בשבי האוייב במאבק להקמת המדינה ולהשרדותה כמדינה ריבונית עצמאית, לשרוד את מלחמתם החברתית והפרטית, איש איש בדרכו, ללא כל תמיכה, הבנה עידוד או הכרה, ולו מינימלית, של המדינה ששלחה אותם לזירות הקרב השונות.

עם חלוף הזמן משתנות תפיסות העולם. השיכליות, ההבנה החברתית והמדעית וההכרה האמיתית במרכזיות האדם, במרכזיות מעשיו האמיתיים ולא המיתולגיים, הביאו לחידוש מרענן של תפיסת עולמו והתנהגותו של פדוי השבי. תפיסות אלו קמו, בין היתר ואולי בייחוד על רקע המשבר הגדול שפקד את המדינה במלחמת יום הכיפורים. במלחמה זו נכפתה על קובץ לוחמים, מלחמת השרדות בלתי אפשרית שמנהיגי המדינה כשלו כשלון פושע הן בהכנתה, הן בהודעה על פריצתה והן בניהולה בחלקה הראשון.  
מחדליהם האיומים של מנהיגי המדינה באותה עת יצרה מציאות של קרב מעמדה נחותה, חלשה ובמקרים רבים, במקומות רבים, חסר כל סיכוי. לוחמים רבים נפלו בשבי האוייב רק בשל אותה רשלנות פושעת. על רקע מלחמה זו ותוצאותיה, הגיעו רבים וטובים להכרה בצורך בתפיסה אמיתית כנה ועובדתית של המאורעות תוך שבירת מיתוסים ונורמות שלא התאימו למציאות המשתנה.

ההליכים שתוארו בפרוט בפרק הקודם,  הביאו לחקיקת החוק אשר עצם חקיקתו ודברי ההסבר שלו מעידים כאלף עדים על שינו תפיסה ערכית כלפי פדויי השבי. החוק מגלם בתוכו יציאה ממיתוס להכרה חברתית חדשה ולראיה מפוכחת של הגבורה מחד גיסא והפגיעה כתוצאה ממנה מאידך גיסא. 

בדברי ברכתו לכנס הארצי של פדויי השבי ביום 3.1.05 כותב כבוד נשיא המדינה : " אני מבקש להודות לכם, בשם מדינת ישראל, לכל אחד ואחד מכם על עמידתכם ההירואית, בראש מורם". תקווה אני כי דברי הנשיא מבטאים את רחשי כל בית ישראל, ויצאנו ממיתולוגיה למציאות מבורכת החשובה לנו,  לבנינו ולבנותינו, לנכדינו ולדורות הבאים.

ג. החוק לפרטיו – הלכה למעשה.

מיהו פדוי שבי וכיצד יוכר?

מי שסבור כי הוא זכאי לתגמולים על פי החוק, יגיש לועדה שתוקם בקשה בכתב להכיר בו כפדויי שבי.
הבקשה תהיה על פי טופס מיוחד ואליו יצורפו מסמכים המאשרים את הנפילה. 
על פי החוק תוקם ועדה בת שלושה אנשים שבראשה נציג משהב"ט או נציג צה"ל או שב"כ או משטרה – לפי העניין. בועדה ישב נציג ציבור.
הועדה תקבע כי המבקש פדוי שבי לפי החוק אם:
א. נפל בעת שרות צבאי או כוחות הבטחון (וגם טרום הקמת המדינה מיום 1.5.47 עד 31.12.48). שירות צבאי כולל הגנה אצ"ל ולח"י.

ב. שהה בשבי לפחות 14 ימים (או פחות לפי שק"ד הועדה)

ג. ארגון הצלב האדום אישר נפילתו או שיש הוכחה אחרת.

ד. לא נפל בשבי עקב התנהגות רעה מאוד או בעת עריקה.

הועדה לא תהיה קשורה בסדרי הדין האזרחי ובדיני ראיות ותקבע לבדה את סדרי עבודתה .
הועדה תשיב לכל פונה בתוך 3 חודשים מיום שנמסרה לה הבקשה.

התגמול הכספי על פי החוק
מי שהוכר כפדוי שבי ע"י הועדה יקבל 1,000 ₪ לחודש כשהם צמודים למדד בסיסי בחודש ינואר 04. בגיל 67 ישולם לפדוי השבי, למפרע, תשלומים של שנה שלמה.


תשלום רטרואקטיבי
מי שנפל בשבי לפני יום תחילת החוק זכאי לתשלום למפרע בסך 1,000 ₪ עבור כל חודש החל מינואר 04 ועד החודש שבו הוכר כפדוי שבי.

זכויות אלמנת פדוי שבי
נפטר פדוי שבי זכאי/ת בן זוגו בשעת פטירתו לתגמול החודשי לתקופה של שנה מיום הפטירה.

מס הכנסה העברה ערבות ועיקול
התגמול החודשי לא יחשב כהכנסה ולא יוטל עליו מס הכנסה כמו כן לא יחשב להכנסה על פי חוק הנכים. הזכות לתשלום לפי החוק איננה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול.

התיישנות
הזכות להגיש בקשה להכרה על פי החוק תתישן בתוך שנתיים מיום השחרור מהשבי. מי שנפל בשבי טרם החוק, שנתיים מיום תחילת החוק.


תחילת תוקפו של החוק 
החוק יכנס לתוקף ביום 16/11/05.

ד. המשך המאבק במסגרת החוק.

צעדנו צעד ענק קדימה, אולם המלאכה לא תמה. במהלך כל הדיונים בכנסת היה ברור לכל הצדדים כי מדובר בתגמול חודשי פעוט, סמלי בלבד, שאיננו משקף לא צורך ממשי ולא פיצוי רטרואקטיבי בגין שנים רבות של הזנחה מכוונת ופוגענית שגרמה אך להצטברות הנזקים השונים בקרב פדויי השבי.

למרות הבטחות של חברי כנסת רבים ולמרות התנגדות העמותה לסכומי הכסף, עבר החוק כפי שהוא תוך הבטחה לשפרו בעתיד. הואיל ולמודי הבטחות ואכזבות אנו, ברור כי רק יוזמה ועשייה מצידינו תביא לשינוי התגמול הכספי.

חשוב לציין כי עצם ההכרה הרשמית בייחוד מעמדו של פדוי השבי ובחובתה של המדינה כלפיו, באופן ברור, בולט ובצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים באמצעות החוק, פותחת פתח רחב להמשך המאבק. מכאן ואילך אני מאמין כי השינוי יהא קל יותר מאשר מלאכת הנחת היסודות הקשה שהיתה עד כה . הלכידות החברתית, התנדבות החברים ותמיכת רבים תסייע בשיפור החוק בעתיד לבוא והדבר תלוי רק בנו.    

 

site by muza - קידום עסקים

ESN - בניית אתרים