X סגירה
 

עמי גיא, טייס בחיל אוויר - אישי עם גיל ריבה

ראיון אישי עם גיל ריבה

ראיון עם עמי גיא, טייס חיל האוויר, נפל בשבי הסורי במלחמת יום הכיפורים.

גיל ריבה            עמי גיא, בן 60, היה טייס בחיל אוויר. 
                        ביום השישי למלחמת יום הכיפורים הוא נפל בשבי הסורי.
                        ערב טוב עמי.

עמי גיא             ערב טוב גיל.

גיל ריבה            עמי, שחזר איתי את יום הכיפורים ההוא.

עמי גיא             יום כיפורים ההוא בשש וחצי בבוקר הטלפון מצלצל אצל ההורים כמובן, באתי להיות איתם. 
                        טלפון מהטייסת. להגיע מיד לטייסת.
                        הטייסת היתה בחצרים.
                        נכנסתי לאוטו הקטן שלי, מיני-מיינור, ודהרתי לבאר שבע.
                        הגעתי לשם תוך שעה וחצי, משהו כזה. 
                        הגענו לטייסת, מיד נאמר לנו שעומדת לפרוץ מלחמה.
                        חיל אוויר יוצא להתקפת מנע.

גיל ריבה            התחיל תדרוך בעצם כזה, נכון?

עמי גיא             כן.
                        נכנסים לחדר תדריכים, הטייסת צריכה לתקוף שדה תעופה.
                        יושבים בתדריך, מקבלים מפות, מקבלים נתיבי טיסה.

גיל ריבה            אתה נמצא עם מישהו מחבריך? או שאתה...

עמי גיא             כל החברים שלי, כל הטייסים הגיעו.
                        חלקם, חלק גדול מילואים, גם אני הייתי כבר מילואימניק.

גיל ריבה            אתה נפרד מהמשפחה בצורה דרמטית?

עמי גיא             לא, ממש לא.
                        מהר מאוד מתלבש, אף אחד לא חשב שעומד לקרות מה שקרה.
                        לא בצורה הזאת.
                        אחרי התדריך אנחנו הולכים למטוסים, מניעים, דממת אלחוט, אסור לדבר ברדיו כמובן. 
                        מטוסים עם הרבה דלק, הרבה פצצות, מגיעים לעמדת המראה בסביבות השעה אחת-
                        עשרה, ואז תוך כדי עמידה בעמדת המראה בא המכונאי, אחד האנשים, שם נייר גדול שעליו
                        כתוב, תחזרו לדת"קים, לדירים התת-קרקעיים, המשימה בוטלה.
                        אנחנו מסיעים חזרה לדירים, מכבים מנוע, מגיעים לטייסת, ואז נאמר לנו שממשלת 
                        ישראל החליטה לא לפתוח במכת מנע בשביל שלא נהיה אנחנו אלה שפותחים במלחמה.

גיל ריבה            בוא נגיע אל הרגע שבו בעצם נשמעת סירנה.
המצרים תוקפים בתעלת סואץ, הסורים מרמת הגולן. 
מזניקים אתכם למטוסים.
איזה מין תחושה יש?

עמי גיא             יש תחושת בלבול אדירה, בלגן.
אף אחד לא יודע מה קורה, אין אינפורמציה מהשטח.
מתחילים להזניק אותנו זוגות זוגות לתעלה.
להזכירך, הפצצות שהיו על המטוסים היו פצצות לתקיפת שדות תעופה בכלל.
אומרים לנו לטוס לכיוון התעלה ולחפש שם איפה המצרים מנסים לחצות את התעלה
ולתקוף אותה.

גיל ריבה            מטוסים מתרסקים אחד אחד.

עמי גיא             אנחנו שומעים בקשר מיד אחד נפגע, שניים נפגע, שלוש נפגע. 
שומעים מיד שהרבה מטוסים נפגעים גם מהטייסת שלנו, גם מטייסות אחרות. יש
ערוץ גארד, ערוץ שכל מי שנפגע משדר עליו ומודיע שהוא נפגע.

גיל ריבה            אתה מפחד שאתה הבא בתור?

עמי גיא             אני טסתי לשם רק בחשכה.
רק בחשכה היתה הגיחה הראשונה שלי לתעלה. 
טיסה מטורפת שמעולם לא התאמנו עליה בלילה.

גיל ריבה            זה בעצם ביום השישי למלחמה, נכון?

עמי גיא             לא, לא.

גיל ריבה            עוד לא?

עמי גיא             זה אנחנו מדברים על היום הראשון.
על פריצת המלחמה, על הבלגן של פריצת המלחמה. טסים איזה טיסה שלעולם לא 
התאמנו אליה, לטוס בגובה נמוך בלילה, זו טיסה שאסור היה לעשות ואנחנו עשינו את 
זה עם מין סוג של הפצצה.

גיל ריבה            אבל מה קורה בעצם ביום השישי למלחמה כשאתה עולה על הטיסה ההיא?

עמי גיא             הטיסה ההיא גם כאן, בבוקר אנחנו קמים אחרי שהטייסת כבר ספגה הרבה מאוד 
אבדות במהלך חמישה הימים הראשונים. נאמר לנו שחיל אוויר הופנה כולו לתקוף את 
הסורים מכיוון שבסורים, בחזית הסורית חל מפנה והסורים מתחילים לסוג לאחור.
אנחנו טסים גם כאן עם הרבה דלק, הרבה פצצות. מגיעים לחזית ואז הבקר נותן לנו
מטרות. מתחילים לטוס מזרחה, שמונה וחצי-תשע בבוקר, כל הרמה מלאה בעשן ובאבק,
שמש עולה מלמטה ובקושי אפשר לראות מה קורה. ואז, תוך כדי חיפוש אחרי המטרה 
שלי, אני מגלה פתאום כדור אש מצד שמאל למטה וברור לי שזה טיל וגם ברור לי שהוא 
מכוון אליי ועומד לפגוע בי. אני מנסה לעשות איזה פעולת התחמקות, לא מצליח. הטיל
פוגע בי פגיעה ישירה.

גיל ריבה            מה אתה עושה?

עמי גיא             אני כנראה באופן אינסטינקטיבי שולח יד לכיסא המפלט, מפליט את עצמי. התמונות 
שאני זוכר זה אני זוכר את עצמי מסתובב בשמים, השמש פתאום היא למעלה פתאום
היא למטה, זה מה שקורה לכיסא מפלט, וכעבור שניה או שתים אני מוצא את עצמי תלוי
על מנצח בגובה של 14 אלף רגל. וכעבור מספר שניות אני רואה שאני גם פצוע, איבדתי
את ההכרה.

גיל ריבה            לפני שאיבדת הכרה, יש איזושהי מחשבה שעוברת לך בראש?

עמי גיא             כנראה ש...

גיל ריבה            תמונה שהיא...?

עמי גיא             כנראה שהסיפור על זה שכל ה... כשאתה יודע שאתה הולך כנראה למות והתמונה שכל
החיים חולפים לנגד עיניך, אני חושב שזה קרה. 
קשה לי היום, אחרי שלושים וחמש שנה...

גיל ריבה            אתה יכול לנסות להיזכר מה היתה התמונה הצורמת ביותר שעברה שמה? הפריים הזה
ש...

עמי גיא             לא, לא, לא, לא, אבל זה ברור לגמרי שזה מין כזה... ... במין חלקיק שניה שכל החיים
עוברים לך ככה בהבזק וזהו, וזה נעלם.

גיל ריבה            ואתה מרגיש שאתה עומד למות?

עמי גיא             כן. הייתי בטוח שאני הולך למות. ברגע שראיתי את הטיל והיה ברור לי ש... כנראה אני
לא אוכל להתחמק ממנו, היה ברור לי שגמרתי.

גיל ריבה            אתה מאבד את ההכרה וכשאתה מתעורר, מה אתה רואה?

עמי גיא             אני מתעורר בתוך איזה כלי שריון סורי, אני שומע שמדברים סביב בערבית ואז ברור לי 
לגמרי שאני שבוי. אני מיד מתחיל לצעוק שאני רוצה "אופיסר", קצין, כי ידעתי שקצין ישמור
על החיים שלי, ורופא כמובן, בגלל שהייתי פצוע וביקשתי רופא. 
זה ה... השלב הבא אחרי שהפלטתי את עצמי, איבדתי את ההכרה, זה הקטע הבא.

גיל ריבה            נפגעת ברגל, נכון?

עמי גיא             כן, נפגעת ברגל.
נפגעתי מרביבים בכל החלק האחורי של הרגל, חלקם עברו מצד לצד ו... כשהייתי על 
המצנח ראיתי את הפציעה הזאת.

גיל ריבה            במרפאת שדה מטפלים בך.
סצנה של פחד מוות, נכון?

עמי גיא             כן.
אני יכול לומר שפחד מוות מרגע זה היה במשך שמונה חודשים. או לא שמונה, חמישה 
חודשים עד שפגשתי את החברים האחרים שלי, אבל הפחד ליווה אותי מרגע זה לאורך
כל התקופה הזאת.

גיל ריבה            מה עובר לך בראש? 
הרהורי בריחה?

עמי גיא             כן.
מיד... נורא מפתיע, אבל מיד אחרי שטיפלו בי במרפאה הקטנה הזאת ושמו אותי על איזה
כלי רכב לכיוון דמשק, לכיוון בית חולים, כבר ברגע זה אני אומר, רגע, אני אנסה לברוח?
אני אנסה להשתלט פה על החייל ששומר עליי? 
אבל כמובן שזה היה מין הרהור שלא היה מעשי.

גיל ריבה            מה הכי כואב לך באותו רגע?

עמי גיא             כואב? קודם כל הרגל, כי היא פצועה ויש בה הרבה חורים.

גיל ריבה            היא מדממת?

עמי גיא             היא מדממת, כן. 
די הייתי חסר כזה, מין מתעלף... מתעורר ומתעלף...

גיל ריבה            תעתועים בין הכרה לתת-הכרה.

עמי גיא             כן, כן.
זה מין כזה מצב שאתה לא יודע איפה אתה נמצא, אתה ער או מעולף.

גיל ריבה            אתה זוכר איזה שהם פנים?

עמי גיא             לא, אני לא זוכר פנים, אבל כשהגענו לבית חולים אני זוכר הרבה המולה סביבי. 
ושואלים אותי, אני זוכר שמישהו שאל אותי אם אני רגיש לפניצילין. הורידו לי כמובן את 
הסרבל, את הנעליים, הכל, הפשיטו אותי. אבל אני זוכר סצנה מאוד מצחיקה זה שלבשתי
תחתונים אדומים. ופתאום כל הבית חולים בא לראות תחתונים אדומים. כנראה שזה היה מאוד...

גיל ריבה            אטרקציה.

עמי גיא             ב- 1973 אטרקציה מאוד גדולה, לראות גבר עם תחתונים כאלה.

גיל ריבה            על האלונקה בדרך אתה חוטף מכות רצח כבר, נכון?

עמי גיא             אחרי שעברתי את הטיפול בבית החולים, לא יודע אחרי כמה שעות...

גיל ריבה            חבשו אותך? גיבסו אותך?

עמי גיא             חבשו אותי, גיבסו אותי. גיבסו אותי. וגיבסו לי את הרגל.

גיל ריבה            על הפצעים.

עמי גיא             על הפצעים. לא ידעתי כמובן מה עשו לי שם, אלא כשהתעוררתי הייתי עם רגל מגובסת. ואז פתאום אני מתעורר עוד פעם ואני מרגיש שאני נסחב על ידי כמה גָ'בָּרִים על מין אלונקה כזאת, מין שמיכה שסוחבים אותי כמו אלונקה, ומובילים אותי החוצה. בעיטות, מכות על הראש, על ה... והם מתחילים "לטפל".

גיל ריבה            שמו לך שק על הראש, נכון?

עמי גיא             כן.

גיל ריבה            התחילו לחקור אותך באלימות קשה.

עמי גיא             נכון.
נלקחתי מבית החולים לחקירות. חקירה מאוד מאוד אלימה. 
אלימה זה מכות על כל הגוף, כנראה עם צינורות. 
הראש מכוסה בשק שחור, אתה לא רואה מה קורה לך, אתה לא יודע מאיפה זה בא. מכות עם צינורות, עם זרדים, עם מקלות.

גיל ריבה            בכל הגוף?

עמי גיא             כל הגוף.

גיל ריבה            אתה שוכב? אתה יושב? איך זה...

עמי גיא             אני שוכב. 
"פַאלַקוֹת" בכף הרגל הבריאה. כף הרגל השמאלית פצועה עם גבס, לא יכולים...

גיל ריבה            "פַאלַקוֹת", שזה אומר?

עמי גיא             "פַאלַקוֹת" זה מרימים לך את הרגל למעלה, מכניסים את זה לתוך סד ומכים לך על כף הרגל עם צינור. 
חשמל, המון חשמל.

גיל ריבה            מה זה חשמל?

עמי גיא             המון מכות חשמל.
חשמל ב... מחברים לך את החוטי חשמל לקצות האצבע ונותנים לך זֶצִים לכפות הרגליים,  לאוזניים, לאיברי המין, ומחברים אותך. אתה לא נותן תשובה לחוקר כמו שצריך, מישהו מפעיל את ה...

גיל ריבה            כמה זמן זה קורה רצוף?

עמי גיא             זה... כמה שעות, לא יודע.
לילה שלם, אולי יותר. 
אין לי מושג. אני, גם פה אני מאבד את ההכרה מפעם לפעם.

גיל ריבה            אתה זוכר את עצמך... איך אתה מגיב לזה?
אתה צורח? 
אתה...

עמי גיא             אני צורח.
אני זוכר שהחשמל באוזניים נכנס לך כמו מקדח צורב ל... לתוך...

גיל ריבה            איך זה קורה בפועל?
מה, זאת אומרת מחברים לך...

עמי גיא             מחברים לך לתנוך האוזן, מחברים לך את החוט חשמל ונותנים את מכת החשמל. 
זה נכנס לך לראש כמו מקדח. 
הלב דופק, הלב מתחיל לדפוק בצורה... אתה בטוח שכל שניה הוא קופץ לך החוצה מהגוף, לא עומד בזה.
הייתי בטוח שאני... בחקירה הזאת, ביום הזה, שאני לא אעבור אותה. לא אגמור אותה בחיים.

גיל ריבה            לא רצית למות?

עמי גיא             לא, למות לא רציתי.
רציתי מאוד לחיות.

גיל ריבה            ולא אמרת כבר אולי טוב מותי מחיי?

עמי גיא             לא, לא. ממש לא. ממש לא. 
רציתי להיאבק בזה. להיאבק בזה. גם בקטע הפיזי, בקושי הפיזי הזה שהוא קושי נוראי. אתה חסר אונים, אתה קשור, אתה לא יודע מה קורה איתך.

גיל ריבה            כשחיברו לך את האלקטרודות לאוזניים היה איזה שהוא משהו בעור התוף שנקרע, נכון?

עמי גיא             לא, עור התוף נקרע ממכות שנתנו לי. 
היה... אחד התחביבים של החוקרים זה לבוא אליך עם שתי כפות ידיים ככה, ולתת לך משני צדי הראש על האוזניים, ומהלחץ שהם יוצרים זה קורע את עור התוף וזה קרה הרבה פעמים. 
זה קרה הרבה פעמים במהלך החקירות שנתנו לנו את המכות האלה, את ה... את הכפות ידיים.

גיל ריבה            אחרי קבלת הפנים הזאת, החקירה הנמשכת הזאת, זורקים אותך לתא.
אתה זוחל, אתה מחפש מים, נכון?

עמי גיא             כן, אני... החקירה הזאת ארכה, כמו שאמרתי, כמה שעות, לא יודע. זורקים אותי לתוך איזה תא קטן. הצלחתי, ידיים קשורות מאחור, הצלחתי להתיר אותן ואני זוחל ככה בתוך התא. הגעתי לתוך איזה... פתאום מצאתי איזה ברז מים, הצלחתי לפתוח אותו קצת ולשתות. פתאום הגיע שומר, ראה שאני מותר ותפס לי את הידיים, קשר לי אותן אחורנית בצורה פראית, וכעבור שעה או שעתיים התחלתי לאבד בכלל את תחושת כפות הידיים והיה ברור לי שאם מישהו לא יבוא ויתיר את זה מהר, אני פשוט אאבד את כפות הידיים מחוסר זרימת דם.

גיל ריבה            אתה עם כיסוי על הראש, נכון?

עמי גיא             עם כיסוי על הראש, עם שק על הראש.

גיל ריבה            מתי מורידים לך את זה?

עמי גיא             מורידים לי את זה שוב, מהתא הזה באיזשהו שלב נלקחתי ל... באו, הוציאו אותי.
אני לא יודע כעבור כמה זמן, אין לי מושג. 
הזמן זה דבר שאני לא יודע מה קורה איתו. 
נלקחנו... נלקחתי לתוך איזה כלא קטן בתוך... בתוך דמשק. בתוך דמשק כי שמעתי שאני נמצא בתוך עיר. אתה שומע רעש של מואזין, אתה שומע רעש של קטנועים, אתה שומע אנשים הולכים. ואז, פעם ראשונה מאז שנפלתי בשבי, זורקים אותי לתוך התא, מורידים לי את השק מעל הראש, ואני מצליח לראות בעצם מה קרה לי. 
אני רואה את כל הגוף שלי כולו פצע אחד גדול. הידיים, הרגליים, כף הרגל כולה מרוסקת. כף הרגל הימנית, הלא פצועה. כפות ידיים, כל הגוף, הכל-הכל, הראש כמו קיפוד, מלא בבליטות. 
זהו, זאת פעם ראשונה שהצלחתי בעצם לראות מה קורה איתי.

גיל ריבה            אתה מכניס את היד לתוך ה...

עמי גיא             אני מכניס את היד לתוך הגבס, לראות, לנסות להבין מה קרה שם.
אני מוציא אותה כולה מלאה בדם ומוגלה. 
לא יכול להזיז את קצות האצבעות, ואני גם מנסה לראות אם יש לי שם תחושה. 
אני מרגיש שאין לי תחושה. 
ומאוד מאוד פוחד שאני מאבד את הרגל הזאת. 
מאוד פוחד.

גיל ריבה            מסביבך בכל הזמן הזה אתה שומע קולות של עוד שבויים? של עוד אנשים שאתה מזהה שהם נמצאים באותו מצב כמוך?

עמי גיא             כן, אני... ברור לי לגמרי שיש עוד חברים שלי מסביבי. 
מתחילים לצעוק אחד לשני, לנסות לתקשר. 
כמובן, מיד כשאתה צועק השומר נכנס ומתחיל לכסח אותך: "שתוק, יא כלב, שתוק, יא כלב." 
אבל זה שווה, כשאתה מצליח לדבר עם החברים שלך. זה שווה כל מכה שאתה מקבל.
גבי גרזון, שהיה מדריך שלי בקורס טיס, אני מצליח לדבר איתו והוא אומר לי שהמצב שלו מאוד קשה ברגליים.

גיל ריבה            איך אתה מתקשר איתו דרך קירות?

עמי גיא             צעקות, צעקות. 
פשוט צועק והוא עונה לי בצעקות.

גיל ריבה            מה אתה צועק לו?

עמי גיא             אני שואל אותו, מי אתה? מה אתה?
מתחילים לצעוק אחד לשני. 
מי אתה? איך קוראים לך? מאיפה באת? 
אז חלק מהאנשים... היינו שם שישה-שבעה אנשים, חלקם הכרתי, גבי גרזון כמו שציינתי, שאומר לי שהרגל שלו במצב מאוד רע. ובאמת, כעבור... כשנפגשנו כעבור כמה חודשים, הוא הגיע עם רגל קטועה כי מה"פַאלַקוֹת" שנתנו לו על כף הרגל...

גיל ריבה            אתה זוכר את התמונה הזאת?

עמי גיא             שנפגשתי איתו? כן.
מאוד זוכר את זה.

גיל ריבה            אנחנו נגיע לזה בהמשך.
אתה חבר בעמותה שנקראת "ערים בלילה", עמותה של שבויים. 
ואני רוצה לדעת איך היו הלילות שם. הסיוטים. מה אתה זוכר? איך אתה מתמודד?

עמי גיא             מתמודדים עם זה, קודם כל... אתה מאוד...

גיל ריבה            אולי קודם תגיד איזה סיוטים בעצם אתה... מה עובר לך בראש?

עמי גיא             עוברים בראש כל מיני מחשבות.
קודם כל, אלוהים.
איפה הוא בעניין הזה? 
מה קרה?
למה הוא הביא אותך לפה?
מה עשית רע?
מצד אחד, ומצד שני אתה אומר, הוו מזל שהשארת אותי בחיים. בוא נראה אותך עכשיו מוציא אותי מפה.

גיל ריבה            שם את אלוהים במבחן...

עמי גיא             שם את אלוהים במבחן.

גיל ריבה            אבל מבחינת אותם סיוטים, אני... אתה ישן... מה מעיר אותך? מתי אתה... איזה דברים עוברים לך בראש?...
ערימות רגליים, סיפרת לי מקודם.

עמי גיא             כן...
סיוטים... 
חלום אחד שאני זוכר זה שמישהו מוביל אותי במין סיוט כזה שמישהו, כשחשבתי שאני מאבד את הרגל, אז זה חלום שמישהו מוביל אותי בעגלה, ומביאים אותי לתוך איזה בניין גדול עם כיפת זכוכית גדולה ומתחת לכיפת הזכוכית הזאת יש ערימה של רגליים ואמרים לי, תבחר את הרגל שלך.

גיל ריבה            רק רגליים, כן?

עמי גיא             רק רגליים. 
הרבה רגליים, הרבה הרבה.
ערימה של רגליים.
והוא אומר לי, תחפש את הרגל שלך, תיקח אותה...

גיל ריבה            איך אתה לא מאבד את השפיות בעצם?
או שאתה קצת מתחיל לאבד את השפיות?

עמי גיא             קודם כל, משתדל לא לאבד את השפיות. ברור לי לגמרי שצריך ל...  אם אתה לא רוצה לאבד את השפיות, אתה צריך להיות... לדעת להתמודד עם זה. ו...

גיל ריבה            אתה זוכר הזיות, למשל?

עמי גיא             כן, כן. אני זוכר הזיות. 
אני זוכר שבאחת החקירות, לקראת סוף החקירות, כעבור איזה חודש-חודש וחצי, בסוף החקירות כשנלקחנו למקום אחר, מטה חיל האוויר הסתבר לי בדיעבד אחר כך, שם הייתי בחקירות שלושה-ארבעה ימים רצוף ובלי אוכל, בלי שתיה, עם חקירה, גם כן מאוד מאוד קשה מבחינה פיזית, גם בלי טיפול רפואי. אני כבר חודש ומשהו שבוי בלי שום טיפול רפואי, בלי כדורים, בלי... ובסוף החקירה הקשה הזאת, כעבור יומיים-שלושה, אני זוכר שהגעתי למצב שאני ארנב ואני נמצא בתוך כלוב קטן, ובאה איזה אישה שמנה ומאוד נחמדה, פותחת את הדלת ונותנת לי חתיכת גזר ועלה חסה ואוכל של... אוכל של שפנים. ואני זוכר ש... התחלתי לדבר עם הרגליים שלי. קראתי לרגל אחת... יש לי חבר שקוראים לו אברהם כהן. את קראתי לרגל אחת אברם ולרגל אחת כהן. והתחלתי לדבר איתן, עם הרגליים.

גיל ריבה            כדי לשמור אולי נגיד על איזשהו צלם אנוש, על שפיות מסוימת, אתה מתחיל לקבוע לעצמך כל מיני דד-ליינים, נכון?
ביום הולדת אני אהיה כאן וכאן.
מה קורה ביום הולדת שלך, בסופו של דבר?

עמי גיא             יום הולדת שלי חגגתי לבד בכלא אל-מאזה. 
מה שציפיתי שיקרה לא קרה. 
אני נולדתי בסוף דצמבר, נפלתי בשבי באוקטובר, עברו חודשיים ועדיין הייתי שבוי. אבל אתה כל הזמן... אתה כל הזמן קובע לעצמך יעדים קדימה, ונכון שכשמגיע היעד ואתה אומר, הוו... שיט, אני עדיין פה, אבל אתה אומר, טוב, בעוד חודש וחצי יש חג כזה, עד אז אני אהיה, וזה נותן לך פתח לתקווה שבאמת זה יקרה.

גיל ריבה            כל הזמן הזה אתה בעצם לא בוכה. 
אתה כמעט ולא מבטא את הקושי. 
אתה בן אדם שבוכה?

עמי גיא             אני מתחיל...
עכשיו אני נהייתי יותר רגשן, בשנים האחרונות, לא יודע.
כנראה גם הגיל קצת עושה את שלו. 
לפעמים אני מתרגש מסרט בקולנוע ככה עם דמעה בקצה העין.

גיל ריבה            כשבכית בלוויה של אבא שלך, זה היה אירוע חריג?

עמי גיא             זה... אירוע חריג, כן.
זה אירוע חריג.

גיל ריבה            מה גרם לך בעצם לבכות?

עמי גיא             זה אבא שלי. 
הוא היה אחרי שמונים שנה, שמונים ואחת שנה... 
אני...

גיל ריבה            אתה מדחיק.

עמי גיא             אנחנו הופכים ליותר רגשנים, כנראה.

גיל ריבה            אבל אתה מדחיק גם, נכון?

עמי גיא             כן... אני חושב שלהדחיק את זה – זה כורח המציאות. כי אם אתה לא תדחיק את זה וכל הזמן תחיה את זה, אז החיים יהיו יותר קשים. ו... כשאתה מדחיק את זה, החיים יותר קלים. זה לא... אני חושב שזה לא נכון לחיות את זה כל הזמן. כשרוצים לראיין אותי ואני מספר לילדים שלי ולחניכים שלהם, אני עושה את זה בשמחה, אבל אני לא רוצה לחיות את זה כל הזמן.

גיל ריבה            כל כמה שעות בעצם נכנסים לך לתא לכסח לך את הצורה. 
באיזשהו שלב אתה מתחיל לעשות צרכים על עצמך.

עמי גיא             כן... חלק מהחקירות היינו קשורים, ידיים, רגליים, בלי שמתירים אותנו. הייתי זוחל בתא, מנסה לדפוק על הדלת, וצועק: "מים! מים! טואלט! טואלט!" ואז כמובן שהשומרים היו נכנסים, מכסחים לי את הצורה, ואז אין לך ברירה אלא אתה עושה את הצרכים על עצמך. 
דרך אגב, למדתי כשחזרתי, שההודים כשרוצים לרפא פצעים, שמים שתן על הפצע. אז יכול להיות שהפצעים שעברו לי ברגל, אולי חלק מזה עבר מזה שהשתן זרם על הרגל וגרם לפצעים להירפא.

גיל ריבה            ברגע הזה פחות או יותר אתה מחליט להוריד את הגבס, נכון?

עמי גיא             כן.
היה ברור לי, כמו שאמרתי, היה ברור לי שמשהו לא בסדר ברגל. 
החלטתי שאני אוריד את הגבס. 
היו פעמים שהיו מביאים לנו אוכל עם כף. אז הייתי לוקח את הכף וחורץ בגבס. זה לקח לי שבוע- שבועיים, בסוף הצלחתי להוריד את הגבס מהרגל. 
השומרים מאוד כעסו כשהם נכנסו וראו את זה, אבל לא היתה להם ברירה, זה כבר היה בחוץ.

גיל ריבה            מה היה שם מתחת לגבס?

עמי גיא             מתחת לגבס היו בחלק האחורי של הרגל הרבה חורים. מהצד הקדמי היו שתי יציאות של רסיסים שנכנסו מהחלק האחורי ויצאו קדימה. 
כנראה בבית חולים, לא כנראה... תפרו את זה בבית חולים, זה היה חוט כמו שהיו תופרים פעם. היה ברור לי לגמרי שאסור לי להשאיר את החוט הזה כי הוא יגרום לדלקות, זה לא טוב. ואז פשוט תפסתי את החוט הזה ביד, נתתי משיכה, קרעתי את הרגל, והוצאתי את החוטים האלה, ואני חושב שעשיתי נכון כי אחרת זה היה גורם לי שם לאיזה דלקות או...

גיל ריבה            הרגשת את הרגל כבר?

עמי גיא             את כף הרגל לא הרגשתי. עד היום, דרך אגב, אני לא מרגיש אותה. 
אחד הרסיסים חתך את העצב ו... וגרם לי ל... כל כף הרגל שלי קצת חלשה ואין לי תחושה. אבל כשזה קרה, כשעשיתי את זה – זה מאוד כאב. מאוד כאב. את זה הרגשתי.

גיל ריבה            יום אחד מובילים אותך למקלחת.

עמי גיא             כן.
בתום החקירות, כעבור משהו כמו ארבעים וחמישה יום, באים עוד פעם, שק שחור על הראש. חשבתי שלוקחים אותי לחקירה, אבל הכיוון כבר היה לכיוון אחר. אחרי ארבעים וחמישה יום אתה יודע כבר כשמוליכים אותך לחקירה, לאיזה כיוון אתה הולך. 
זה היה לצד השני. ואז אמרתי, משהו פה לא בסדר. אני מגיע לאיזה תא כזה גדול, מורידים לי שוב את השק מעל הראש, ואז אני רואה שאני בתוך חדר עם הרבה מקלחות. השומר מוליך אותי לתוך המקלחת. אחרי ארבעים וחמישה יום שלא התקלחת, כולך פצוע, דם, מוגלה, הצרכים שעשית על עצמך, אתה מתקלח, זה... משהו מדהים. זה... וכמובן שתוך כדי המקלחת, כמו שאמא הרגילה אותי כשהייתי ילד קטן, גם לשטוף את האוזן. אז צריך לשים את האוזן שייכנסו מים. וברגע שעשיתי את זה הרגשתי זרם מים כמו... שנכנס לתוך הראש בכאב נוראי. ואז למדתי שבעצם עור התוף שלי קרוע, וברגע שעשיתי את זה... דרך אגב, האוזניים אחר כך משהו כמו חודשיים-שלושה כל הזמן היו לי... נזלה לי מוגלה מתוך האוזן, מהעניין הזה.

גיל ריבה            אתה בעצם הופך ללא-אדם בזמן הזה, נכון?

עמי גיא             ... כן. בחלק מהמקרים אתה מרגיש שאתה לא בן-אדם. 
אתה לא יודע מה אתה. 
בתקופות שאתה בהזיות אז אתה מגלה... אתה חושב שאתה איזה חיה או משהו...
אתה לא מבין איך בני אדם יכולים להתייחס ככה אל אנשים אחרים. 
זה פשוט...

גיל ריבה            אכזריות ש...

עמי גיא             אכזריות שאתה... אתה לא מאמין ש... עד שאתה לא נקלע לסיטואציה, למצב הזה, אתה לא מאמין שיש כאלה מצבים. אבל הם ישנם.

גיל ריבה            יום אחד זורקים לך פיתה.

עמי גיא             פיתה כן.
אחרי כמה ימים בתחילת השבי זורקים לי פיתה. 
כמובן שלאכול לא היה לי תיאבון, הייתי פצוע כולי, בקושי מסוגל להזיז את עצמי. והתחלתי לשמור את הפיתה. את הפיתות. ככה כל בוקר היו מביאים לי פיתה, התחלתי לשמור אותן. וזכרתי את הסיפורים על יהודים בשואה, איך הם היו שומרים את פיסת הלחם שהייתה להם וגם אני הבנתי שאני צריך לשמור את זה כי אני לא יודע אם מחר יביאו לי לאכול. אז הייתי צריך להחביא את זה והייתי שוכב על הפיתות האלה כדי שהסוהרים לא יראו שאני שומר אותן, שלא אכלתי את זה, ושלא יבואו וייקחו לי את זה. וזה הזכיר לי סיפורים על השואה, על אנשים שלא היה להם מה לאכול.

גיל ריבה            מה הדבר שהכי מפחיד אותך בכל התקופה הזאת?

עמי גיא             ... נורא מפחיד אותי כל הזמן שמישהו יבוא, יפתח את התא, יוציא, יתקע לי כדור בראש, יוציא אותי החוצה ואף אחד לא יידע מה קרה לי. 
לצערי, כמה חברים שלנו שידענו שהם חיים בשבי הסורי לא חזרו.
אחר כך למדנו, למדתי את זה. 
אבל הפחד שמישהו יבוא, יוציא אותך מהתא, יהרוג אותך, קיים בך כל הזמן. 
אתה... זה פחד שלא עוזב אותך. ובכל מצב שאתה נמצא, אתה כל הזמן חושב על זה. כל הזמן.

גיל ריבה            על המשפחה?

עמי גיא             ... המשפחה לא ידעה שאני שבוי. 
חמישה חודשים הייתי נעדר.
כל הזמן חשבתי שלהם יותר קשה מאשר לי. 
כי אני יודע שאני חי. ואני שבוי. ואני יודע שהם לא יודעים. 
ו... וזה מציק לך כל הזמן, מה הם חושבים. הם לא יודעים שאתה חי. איך אפשר, אם יש איזושהי דרך... נורא רציתי שייקחו אותי לאיזה ראיון טלוויזיה או ראיון בעיתון כי שבויים אחרים – אנחנו גם בתקופות קודמות וגם בחמישה-שישה ימים האלה בתחילת המלחמה – ראינו שבויים ישראלים שמופיעים בטלוויזיה. 
נורא רציתי שייקחו אותי כדי שאתן אות חיים לארץ.

גיל ריבה            תגיד, לרוע הזה שאתה מדבר עליו, לאכזריות המטורפת הזאת, יש פנים?

עמי גיא             אני לא ראיתי אותם.
כמו שאמרתי, אני כל הזמן בחקירות הייתי עם שק על הראש ולא ראיתי את ה...

גיל ריבה            אבל דמיינת לעצמך את הפנים של שורשי האכזריות הזאת?
מי עומד שם?

עמי גיא             ... לא, אבל... פנים גם בצד הפיזי, אז גם היו סוהרים אכזרים שאותם כן ראיתי והיו נכנסים וסתם מתחילים להכות אותי בלי ש... לא בחקירות. סתם כי לאיזה סוהר היה מתחשק להעביר כמה... חצי שעה – שעה, אז הוא היה נכנס ומתחיל, כמו שאמרתי, לתת מכות באוזניים ו...

גיל ריבה            מה הדבר הכי משפיל שאתה עובר שם בתקופה הזאת?

עמי גיא             ... הדבר הכי משפיל...? 
קודם כל זה שלא נותנים לך לעשות צרכים. אתה צריך לעשות את זה על עצמך.
... זה שאתה שוכב חסר אונים ונכנסים סוהרים ומתחילים להכות אותך ואתה לא יכול להחזיר להם. 
אתה כאילו טייס, גיבור ישראל, ואתה פה נהיית חסר אונים, אתה כמו ג'וק קטן במצב כזה. וזו... הרגשה נוראית. הרגשה נוראית.

גיל ריבה            דיברנו מקודם על זה שאתה בעצם שומע שאתה לא לבד שם. 
אתה שומע את צרחות החברים בצד השני. מאחורי הקירות. ואתה יודע שהם חוטפים מכות ושומע את הצרחות שלהם. 
מה עובר לך בראש?

עמי גיא             ... כן. שמענו... שמעתי את החברים שלי עוברים חקירות. ראיתי אותם ככה כשהייתי מצליח להציץ דרך החרכים בחלון – בדלת של התא. ראיתי... גוררים אותם לחקירות וכעבור דקה או שתיים שומע אותם צורחים. ואני אומר לך, גיל, שלשמוע חבר שלך צורח זה יותר קשה מאשר לקבל את המכות בעצמן. 
זה... זה כמו... זה צורב אותך בצורה מדהימה שאתה יודע מה החבר שלך עובר מצד אחד, מצד שני אתה יודע שגם עוד דקה או שתיים או חצי שעה, גם אתה שם.
וזה... זה... הצרחות האלה... דרך אגב, גם היו צרחות של פצועים... נח הרץ, טייס שקטעו לו את הרגל, כעבור ארבעה ימים זרקו אותו לתא בלי תרופות, בלי שום דבר. הוא במשך חודשים שלמים שמענו אותו צורח יום ולילה: "דוקטור, דוקטור". וזו צריבה שלא ניתנת למחיקה. 
הם חברים שלך.

גיל ריבה            כן.
מה בעצם קורה מאוחר יותר, כשאתם... יודעים שיום השחרור מתקרב ואתם מתחילים להתחבר אחד עם השני? להקים לכם מן מועדון שפיות כזה?...

עמי גיא             כשנכנסנו יחד כבר לתא הזה, כעבור כמעט חמישה חודשים... אז... קודם כל תעודת הביטוח של הפחד מהמוות. שניים, חיי החברה. מתחילים לעשות לנו מין חיי חברה כאלה... חוג לברידג'', חוג לאנגלית, חוג למתמטיקה, חוג לספורט, חוג לציור... כשהגיעו כלי כתיבה מחבילות ששלחו לנו ארצה. ... הצלב האדום פתאום הופיע כעבור שבועיים-שלושה מיום שכינסו אותנו יחד הצלב האדום מופיע. מופיעים שלושה שוויצרים שנראים יפה, עם עניבות, עם חליפות, מגולחים. אחרי משהו כמו חצי שנה שלא ראית בן אדם כמו שצריך להיראות, פתאום הם מופיעים. משא ומתן... אנחנו שומעים על סיפורים של משא ומתן. דרך אגב, ביום שהשוויצרים באו, הצלב האדום, הסורים לא רצו לתת לנו לדבר איתם לבד. כל אחד רצה לספר מה עבר עליו. אמרנו להם – אתם לא רוצים לתת לנו לספר לבד? אנחנו לא רוצים לדבר איתם. שילכו מפה. כמובן שהסורים מיד הסכימו שכל אחד יישב עם אנשי הצלב האדום ויספר בדיוק מה עבר עליו. 
ואנחנו מתחילים להבין שיש משא ומתן שמתנהל. גם הצלב האדום שמבקר אותנו אחת לשבועיים-שלושה, גם מהסוהרים שנהיו חביבים... מתחילים לנהל איתם שיחות... משא ומתן על... תביא לי שני בצל, אני אתן לך מכונת גילוח חשמלית... ואנחנו מבינים שיום השחרור מתקרב.

גיל ריבה            ואז כשיום השחרור מגיע, איזה עמי גיא יוצא משם?

עמי גיא             ... קודם כל, יוצא עמי גיא שמח שהוא משתחרר. כי אחרי שמונה חודשים אתה שמח לשחרור.

גיל ריבה            יוצא משם עמי גיא... עמי גיא מודחק באיזשהו מקום, נכון?

עמי גיא             עמי...

גיל ריבה            את כל הדברים שמת למטה למטה למטה...

עמי גיא             כן, כן, כן.
כי אם אתה לא תשים את זה למטה למטה, אי אפשר לחיות חיים נורמלים.

גיל ריבה            בעצם אתה אומר, ההדחקה היא הפתרון הטוב ביותר.

עמי גיא             הדחקה היא פתרון טוב אם אתה רוצה לחזור להתנהלות חיים נורמלית, כן.

גיל ריבה            זה בגלל שאתה עמי גיא או בגלל שאתה טייס?
הרי בקורס טייס לימדו אתכם איך משגרים את הפצצות למטה ו... עוצמים עיניים וממשיכים הלאה, נכון?

עמי גיא             אתה יודע, אמא שלי נתנה לי את התשובה... אמא שלי נתנה את התשובה הכי טובה בראיון שהיה לה בגלי צה"ל לפני שידעו שאני שבוי. היא אמרה להם: "לא אכפת לי ש..." אני... קשה לי להגיד את זה כי אני נזכר בהקלטה. היא אמרה: "לא אכפת לי שהוא יהיה שבוי, אני יודעת שהוא יעבור את זה".
והיא צדקה.
היא צדקה כשהיא אמרה, לא אכפת לי שהוא יהיה שבוי, הוא יעבור את זה בשלום.

גיל ריבה            מה זה מלמד יותר מהכל?

עמי גיא             מה?

גיל ריבה            מה זה מלמד יותר מהכל?

עמי גיא             שאמהות יודעות על הילדים שלהן הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.

גיל ריבה            ספר לי על אמא שלך קצת.

עמי גיא             אמא שלי היא אישה מאוד חזקה. היא ילידת הארץ. עבדה מאוד קשה בחיים. אחות שלה נרצחה בארץ ישראל ב- 1939, במאורעות. כשנפלתי בשבי, היום זה כאילו ברור לגמרי, כשיש שבוי או נעדר אז המשפחות מעורבות וכולם מעורבים בעניין הזה. אבל ב- 1973 או 74' זה היה מאוד לא מקובל. וההורים שלי, אבא שלי ואמא שלי, הקימו או היו מהמקימים של ועד הורי הנעדרים והשבויים, דבר שהיה מדהים. ו...

גיל ריבה            אתה מסוגל לזכור את הפנים שלה ביום שחזרת לארץ?

עמי גיא             ... כן. כי יש תמונות... וכשאני מסתכל לפעמים על התמונות אני רואה את הבעת הפנים הזאת ו... ואני נזכר בזה מיד. שמע, והם עשו פעילות מדהימה ל- 1973. פגשו את ראש ממשלת בריטניה הרולד וילסון, פגשו את קיסינג'ר, פגשו את סימון דה בובואר שכתבה ב"פָּרי מֶאץ'" הצרפתי כתבה על העניינים האלה של... על זה שכמה הסורים אכזרים שלא נותנים שמות.

גיל ריבה            מה הדבר הראשון שהיא אומרת לך?

עמי גיא             ... אני לא זוכר. 
לא זוכר.

גיל ריבה            מה הדבר הערכי הראשון שהיא אומרת לך לא באותו הרגע, אלא הדבר הראשון שאתה זוכר שאמא אומרת? הקול שלה?

עמי גיא             היא... אני חושב ש... היא אמרה לי... אחרי שהיא ידעה שאני שבוי, היא אמרה לי: "ידעתי שתחזור בריא." 
ככה היא אמרה.

גיל ריבה            דיברנו על עמי גיא שיוצא משם.
החבילה הזאת, עם איזה טראומות היא יוצאת?

עמי גיא             ... יש לי לעניין הזה שני תיאורים. אחד זה קצת דומה לאסטרונאוט. אתה יודע, שמים אותך באיזה תא, אתה שמונה חודשים מנותק מהעולם, אתה לא יודע מה קורה. זה כמו אסטרונאוט שטס לתחנת החלל ופתאום הוא רואה כמה העולם קטן ו... ואחרת ממה שאנחנו חושבים כשאנחנו חיים ביום-יום, בסביבה הקרובה שלנו ובמריבות הקטנות שלנו עם אנשים. מטלטל אותך בחיים, וזה טלטולים של שנים, זה לא שזה שבוע-שבועיים וזה נגמר.

גיל ריבה            יש איזה שהם קולות או צלילים שיכולים לזרוק אותך לשם במובן הלא טוב של המילה?

עמי גיא             כן. כן.
כשאני שומע דלת נטרקת בחוזקה, זה מיד... מיד פה מאחורי הראש זה נותן לי זץ כזה וזה מזכיר לי את הדלתות באולם הגדול הזה שהיינו שמה כל השבויים ו...

גיל ריבה            אתה יודע, עמי, אחד הדברים שבאמת נורא הפתיעו אותי, גם אמרתי לך את זה מקודם בחדר האיפור, שחודש וחצי אחרי שאתה חוזר מהשבי אתה כבר חוזר לטוס. 
מה זה אומר, לדעתך?

עמי גיא             זה אומר ש... ש... מאוד רציתי לחזור למסלול חיים שהייתי בו קודם. מאוד. מאוד.

גיל ריבה            אתה זוכר את הטיסה הראשונה?

עמי גיא             אני זוכר את הטיסה הראשונה, כן. 
טסתי עם... לא טסתי סולו, טסתי ב"סקייהוק" טיסה ראשונה. קודם כל טסתי עם... אני לא זוכר את שמו של הרופא שרצה לבדוק, אמרתי לך שאני קצת מוגבל ברגל. אז רצו לבדוק אם אני יכול לעצור את המטוס. במטוס יש מעצורים בשתי הרגליים ורצו לראות אם אני בכלל מסוגל לעצור את המטוס. אז עשיתי איזו מין טיסה קצרה עם... לא זוכר, רופא טייס, והוא אמר – כן. הוא יכול לטוס, אין בעיה. והטיסה היותר רצינית זה היה עם רוני פנאי, הוא היה סגן מפקד טייסת והוא לקח אותי לטיסת "סקייהוק". את הטיסה הזאת אני זוכר.

גיל ריבה            מה?

עמי גיא             אחרי שמונה חודשים או זה היה כבר עשרה חודשים, אתה פתאום מרגיש... "הזונות ניסו לגמור אותי, אבל הנה, אני טס עוד פעם. ואני... אני מצליח."

גיל ריבה            אתה זוכר מה עזר וייצמן אמר לך?

עמי גיא             כן... אחרי שעשיתי כמה טיסות בטייסת, באתי למפקד טייסת ואמרתי לו – תשמע, אני נורא רוצה לטוס בטייסת, זה כייף, אבל אני לא חושב שאני יכול לטוס מבצעי. אני לא מאמין שאני יכול לטוס עוד פעם מעל סוריה או מעל מצרים ואני... מבקש לא לטוס. אני מתנדב לטוס למקומות אחרים שאני לא צריך לטוס. ו... באחת הפגישות שהיו לי עם עזר וייצמן הוא שאל אותי – למה אתה לא טס? אמרתי לו, תשמע, אני הודעתי למפקד טייסת שאני לא רוצה. אמר לי עזר וייצמן שזה יותר אמיץ להגיד את מה שאני אומר מאשר לחזור לטוס.

גיל ריבה            שבעצם אתה איש אמיץ, איש מאוד אמיץ.

עמי גיא             ... אם להגיד את זה – זה נקרא אמיץ, אז אני אמיץ. אבל...

גיל ריבה            תגיד, התחלת איזשהו ניסיון לעבור טיפול אחרי השבי ועצרת אותו. 
למה?

עמי גיא             אני לא עצרתי אותו.
אני לא עצרתי.
אני... אני לא זוכר אם אני ביקשתי או הפנו אותי לפסיכולוג. היתה לי איתו פגישה אחת ובזה העניין הסתיים. אף אחד לא זימן אותי לפגישה נוספת.

גיל ריבה            תגיד, עם אלוהים אתה עוד בקשר?

עמי גיא             ... אני מאמין באלוהים. 
אני מאמין ביד מכוונת למעלה, מישהו שולט בעניינים. 
כשהייתי בשבי הייתי איתו בקשר הרבה יותר הדוק. היו לי איתו שיחות ארוכות כל יום. הקשר התרופף אבל האמונה עדיין קיימת.

גיל ריבה            אתה חושב לפעמים על גלעד שליט, אודי גולדווסר, אלדד רגב?

עמי גיא             כן אני ודאי חושב עליהם וכל פעם שאני רואה את שמם ו... אירועים שקורים בהקשר אליהם, זה מיד מזכיר לי את זה. אני יודע מה הם מרגישים, מה הם חשים. אני מקווה שרגב וגולדווסר חשים ומרגישים. אני מאוד מקווה. והלוואי והייתי... אם הייתי יכול לתת להם קצת מניסיון שלי, הייתי עושה את זה, אבל... אבל אני לא יכול. 
אני חושב עליהם. כן.

גיל ריבה            מה היית אומר להורים, לאמהות שלהם?

עמי גיא             שהם צריכים להאמין שהילדים שלהם חזקים. שהילדים שלהם מסוגלים לעבור את זה, כמו שאמא שלי חשבה. ו... אתה יודע, אם מישהו גם מאמין  קצת בכוחות על-טבעיים אז יכול להיות שזה גם עושה משהו, שאמא מאמינה שהבן שלה יכול לעבור איזה קושי מסוים, יכול להיות שזה יעזור להם.

גיל ריבה            איך נראה בעצם היום-יום שלך היום?

עמי גיא             ... היום אני תעשיין. אני מייצר חומוס, הרבה חומוס כל יום, "סלטי שמיר". והיום שלי הוא כמו של כל תעשיין במדינת ישראל. 
פעם אמר לי בחור חכם שלהיות תעשיין זה לעבור ממשבר אחד למשבר שני, משבר שלישי וזה... אז החיים שלי זה ממשבר אחד לשני.

גיל ריבה            ואתה שמח?

עמי גיא             כן. אני מאוד שמח במה שאני עושה.

גיל ריבה            לילדים שלך היית ממליץ ללכת להיות טייסים?

עמי גיא             הילדים שלי, שניים רצו, אבל לא הלך להם אז הם עשו דברים אחרים בצבא. חלקם מעניינים יותר, חלקם מעניינים פחות.

גיל ריבה            עמי, אני רוצה להודות לך על השיחה המרגשת הזאת ובהזדמנות זו גם להגיד תודה לאהרון גבע על התחקיר המקסים.
אני מקווה שיהיה לך רק טוב.

עמי גיא             תודה רבה. 
תודה ו... אני מסכים שהתחקיר של אהרון היה מדהים.

גיל ריבה            תודה רבה.

 
המלצות ותגובות
כותרת:
שם:
תוכן:
א א
ממתינים לשובם של הנעדרים
צבי פלדמן - 13,549 ימים
יהודה כץ - 13,549 ימים
רון ארד - 11,961 ימים

site by muza - קידום עסקים

ESN - בניית אתרים