אור שחק מבקש מראש הממשלה 'אל תאמין למצג הקלטת'

דברים בהפגנה לשחרור גלעד שליט

אורי שחק 9.10.2009
 
לפני 36 שנים ושני ימים, ביומה השני של מלחמת יום הכיפורים, הופל מטוס הפאנטום בו יצאתי למשימת תקיפה ברמת הגולן ואני נפלתי בשבי הסורי. שמונה חודשים הייתי בשבי. שמונה חודשים קשים מנשוא, מתוכם ארבעה חודשים בבידוד, בצינוק, בהם עברתי חקירות ועינויים קשים. אולם עיקר הקושי לא היה העינויים והכאב הפיסי. הבדידות, אי הודאות, הניתוק המוחלט מהעולם החיצון, הפחד, היותי נתון לחלוטין לחסדיהם של שובי, כל אלה קשים הרבה יותר.

בכל אותם ימים לא עזבה אותי ולו לרגע אחד התקווה לשוב הביתה. ידעתי שמדינת ישראל, ששלחה אותי לקרב, תעשה הכול,  אבל הכול, כדי להשיבני. והיום אני ניצב כאן יחד אתכם כדי לקרוא לממשלת ישראל, ולראש הממשלה מר בנימין נתניהו:
עשה הכול כדי שגלעד שליט יחזור הביתה במהרה, כי חלפו כבר יותר משלוש שנים בהן גלעד נמצא בשבי, שלוש שנים ארוכות, ארוכות מידי. וחובתך המוסרית, וחובתה של המדינה כלפי חייל, לוחם שיצא בשליחותה, לעשות כל מאמץ להשיבו.
 
ב-16 לאוקטובר 1986, לפני 23 שנים נפגע מטוסו של רון ארד בשמי לבנון והוא נפל בשבי המחבלים. במכתבו, לאחר שנה בשבי, הוא כותב:
 
"...בבקשה אמרו למישהו שם למעלה, למנהיגים שלנו, לממשלה, לכל מי שיכול לעשות משהו להוציא אותי מכאן....
עשו כמיטב יכולתכם כיוון שלבנון זה לא מקום להיות בו....
תפעלו כאילו אין זמן...."
 
רון איננו איתנו. בשעתו הגיעו ממנו מכתבים ותמונות. אז כמו היום היו ויכוחים על המחיר, ומה ראוי ומה אינו ראוי כדי להשיב לוחם שנפל בשבי הביתה. היו מי שחשבו שהמכתבים והתמונות הם מעין תעודת ביטוח לחייו של רון, וניתן עוד למשוך את המשא ומתן. לצערי הם טעו. אסור שטעות דומה תחזור. אסור שגלעד שליט יהיה רון ארד מספר שניים.
 
אני קורא לך אדוני ראש הממשלה, בשמי ובשם עמיתי פדויי השבי מכל מערכות ישראל, חברי עמותת ערים בלילה: זכור את דבריו של רון ארד, תפעל כאילו אין זמן!!!
אל תשגה באשליות. הקלטת בה נראה גלעד שליט היא צעד ראשון וחשוב, אולם זהו צעד ראשון בלבד. עליך להשלים את המהלך ולהשיב את גלעד הביתה, ומהר.
 
אני שומע את הקולות האומרים. "ראינו את הקלטת. גלעד שליט נראה טוב, ועכשיו אין מה למהר".  
 
אני אוחז בידי את תמונתי שצולמה בסוריה לאחר כ-6 שבועות בהם הייתי בשבי. אתם אינכם יכולים לראות, אבל האמינו לי אני נראה בה מצוין. לבוש מדים נקיים, יושב בכורסא נוחה כשקנקן מים וכוס תה לידי. היה זה אות החיים הראשון ממני שהגיע מסוריה לאחר שנחשבתי כנעדר, ואפילו הוכרזתי כחלל.
 
מי שיתבונן בתמונה לא יוכל להעלות על דעתו שיום קודם לכן עברתי חקירה קשה במיוחד. שעוד באותו יום הייתי בצינוק, לבוש בתחתונים בלבד, שוכב כפות באזיקים בידיי וברגליי על רצפת בטון קרה, כששק שחור ומסריח, ספוג דם וזיעה מכסה את ראשי.  הסורים הוציאו אותי למקלחת, גילחו את פני, הלבישו אותי במדים נקיים ובנעליים לרגלי. כך הוצגתי בפני העיתונאים שראיינו אותי וצילמו אותי. אולם מיד בתום הראיון הוחזרתי לצינוק, והחקירות והעינויים נמשכו.
 
אל תאמין, אדוני ראש הממשלה, למצג הקלטת. איש אינו יודע ואינו יכול לדעת מה מצבו האמיתי של גלעד. כל אותם פרשנים מטעם עצמם, שמילאו את ערוצי התקשורת בדברי להג, מוטב היה לו סכרו את פיהם.
המשך במהלך בו התחלת, האץ את המשא ומתן והחזר את גלעד הביתה!!!

 

site by muza - קידום עסקים

ESN - בניית אתרים