X סגירה
 

נתן מרגלית בראיון לרדיו נתניה

נתן מרגלית בראיון לרדיו נתניה בעקבות חזרתו של גלעד שליט 18/10/2011

מראיין: עכשיו אנחנו נצרף לדיון הזה את נתן מרגלית,מי שהיה בעבר חבר מזכירות "ערים בלילה" , צהריים טובים לך נתן.

נתן מרגלית: שלום לך, ולמאזינים.

מראיין: אה...ביקשנו את השיחה איתך בתור בן אדם שהיה בשבי.

נתן: אכן כן. נפלתי בשבי... ב- 73' במהלך מלחמת יום הכיפורים.

מראיין: כמה זמן הוחזקת בשבי?

נתן: הייתי חודשיים, עד לאחר סיום המלחמה ואז הייתה הפסקת אש ובמהלכה באחד הסעיפים הוחלט על חילופי שבויים.

מראיין: רציתי מאוד לדעת, להיכנס לראש של גלעד שליט ולהבין איכשהו מה עובר על בן אדם שיושב בשבי האויב, איזה יחס הוא מקבל.

נתן: שבי...זה קשה,זה קשה. רק מי שחווה אותו יודע מה זה. אפשר לתת לזה דוגמה,אני יכול לתת לך דוגמה קטנה.

בדרך כלל כששואלים אותי מה זה שבי,אני אומר "תתארו לכם שנתקעתם חצי שעה במעלית, זוהי טעימה קטנה על קצה המזלג מה זה להית בשבי", ואז כולם מסתכלים עליי, מחייכים...

שבוע שעבר נכנסתי עם אשתי למעלית ועלינו בסך הכל מקומה ראשונה לקומה שנייה. זה עניין של 5 שניות, האור במעלית לא עבד,לא יותר מזה. ואשתי יצאה משם מבואסת לגמרי אומרת לי "תראה מה זה! נתקענו במעלית והנורה לא עבדה!" אמרתי "מותק, המעלית לא נתקעה בסך הכל הנורה לא עבדה והיא ענתה לי "ואי זה קשה מאוד."  אמרתי "מה זה קשה..?" ואז אני ישר נותן דוגמה קטנה מהשבי ואחר כך כולם מסתכלים עליי במבט של"אה,זה שטויות".

אבל כשבן אדם חווה את זה...זה משהו אחר.

מראיין: אתה הוחזקת בידי הסורים נכון?

נתן: לא,אני נפלתי בתעלת סואץ ע"י המצרים.

מראיין: אה,נכון. היית מבודד שם? עברת עינויים אולי?

נתן: הייתי מבודד, כן, וזה לא אולי זה בטוח. קודם כל איך ששוללים לך את החופש עוד בלי העינויים זה כבר מאוד קשה, בנוסף לזה אתה נמצא כל הזמן עם ידיים ועיניים קשורות,אז זה מאוד קשה ומתסכל... בנוסף לזה אתה חווה מכות, חקירות, לוחמה פסיכולוגית וחוויתי הוצאה להורג של כמה אנשים, זה בהחלט היה אירוע מאוד טראומתי.

מראיין: אירוע טראומתי שנמשך חודשיים ומתאר לעצמי שיום אחד מגיש כמו שנה.

נתן: אכן כן, ממש ככה.

מראיין: ספר לנו מהן החוויות הפוסט טראומתיות לאחר שאתה מגיע לבית המבטחים שלך בישראל.

נתן: לקחו אותנו שעה שעתיים לפני הטיסה מקהיר ללוד, רק אז פגשתי את שאר השבויים,ותתפלא במטוס ישבנו קבוצה של 20 חיילים בערך, כל אחד ישב מכונס בעצמו ליד החלון ובהה. השלב הזה שאתה יוצא מהחושך לאור, מהבית סוהר לחופש זה שלב שמאוד קשה להכיל ולעבד אותו, מאוד קשה להפנים את זה זהו תהליך שלוקח המון זמן.

מראיין: זה משהו שראינו גם על פניו של גלעד שליט, ממש הצפה של רגשות.

נתן: וודאי, ממש ככה, אתה עוד לא קולט אם זה אמיתי, אני גם במטוס חשבתי שהם עושים לנו איזשהי המראה ונחיתה בקהיר... כבר לא מאמין באף אחד. רק אחרי שראיתי את הארובות של רמלה, הבנתי שאנחנו באמת בישראל.

מראיין: היום אחרי 38 שנה של מלחמת יום הכיפורים, בכל זאת.. אותם אירועים ותסריטים רצים לך בראש?

נתן: תשמע,האירוע של גלעד שליט, בין החטיפה לבין השחרור שלו, זה אירוע שמעורר בך גלים, זה מעורר מחשבות והרגשות, מאוד כבד.

אני יכול להגיד לך שהבן שלי היום,אז באירוע בזמן החטיפה התקשרתי שאלתי אותו "מוטי, מה קורה?" והוא אמר "אני לא יכול לדבר, תקשיב לרדיו". וככה זה היה,ביום ראשון פתחתי את הרדיו לא אמרו כלום ולא הבנתי על מה הוא מדבר, ורק אז הוא סיפר לי שהוא היה בין אלה שיצאו לרדוף אחרי החוטפים של גלעד שליט.

להגיד לך שזה אירוע קל...כבר הייתי בכובעים האלה,בכובע של השבוי, היום אני כבר אבא של שבוי...מאוד קשה. לכן היה לי גם חיבור מאוד קל ונוח עם נועם שליט,ליוויתי אותו תקופה די ארוכה. וגם בחזרה שלו,כששמעתי שסוף סוף עומדים לשחרר את גלעד שליט,זה לא אירוע חדשותי, אתה נכנס לזה אי אפשר להתעלם מזה.

מראיין: נתן אני מקשיב לשיחה באמת ועד עכשיו לא פצעתי מילה כי אני באמת מקשיב לך באמת בהקשבה ובהאזנה מלאה, קודם כל אני חייב להגיד שכשזה נשמע מבן אדם שחווה, לעומת כל המתמחים ששמענו עד עכשיו,זה נשמע הכי אמיתי שיש. כאילו הצלחת להעביר רק בדיבור, העברת לי צמרמורות.

אבל השאלה שאני רוצה לשאול אותך היא: מה מצפה לגלעד שליט? היום הוא חוזר הבייתה, אני בטוח שאנשי מקצוע ילוו אותו אבל, אתה בתור אחד שהיה שם וחווה את זה,מה עושים? מה קורה איתך ? איך הוא קם בבוקר ומתחיל את החיים מחר, מה קורה איתו מחר?

נתן: אני מקווה שלא יעשו את הטעויות שעשו על גבי ועל הקבוצה של שאר השבויים שחזרו איתי לארץ. לגלעד מחכה דרך ארוכה וקשה. לא יעזור שום דבר, אולי אפשר לעשות כמה קיצורי דרך, עניינים פרוצדוראליים ודברים כאלה ואחרים שיכולים לעזור לו ברמת הפרוצדורות,אבל החיבור הזה בין הקטע של הכלא איך אומרים ה"גששים" לבין הסנטרום של להיות במרכז הבמה כשאור הזרקורים עליך זה אירוע מאוד קשה,זה ילווה אותו המון זמן.

אני גם חושב שבעוד חצי שנה או שנה קשה לי לראות את גלעד שליט הולך לקנות נעליים אפילו ולעבור בשקט. השם הזה כבר נחרט בתודעה הציבורית, יש עסקת שבויים על שמו, זה מאוד לא פשוט על הכתפיים הצעירות האלה לשאת מסע כזה כבד.

איך מתמודדים עם המסע הזה כל יום? הוא קודם כל צריך לאסוף ולחבר את השברים של עצמו. היום,איך שאני רואה את התמונות בטלוויזיה, מה שראיתי שם זה בחורצ'יק שעובד על הבעיה שלו אוטומטית. זאת אומרת שזה נראה שעוד קשה לו להאמין ושהוא מסוגל להפנים את מה שהוא חווה. יקח לו עוד שבוע שבועיים להבין שהוא נמצא בארץ, הרגלים של 5 שנים מאוד קשה לנתק אותם ביום אחד...

מראיין: במיוחד כשזה בשבי.

נתן: בדיוק. 5 שנים בשבי זה לא יום ולא יומיים. בשבי אתה נמצא שם על תקן של תינוק,במובן הזה שכמו שבשביל תינוק מחליטים מתי הוא הולך לישון,מתי הוא יוצא לטיול, מתי הוא מקבל בקבוק ומתי הוא מתלבש,הכל מחליטים בשבילו. גם כאן, שבי זה כמו לידה, הוא יצטרך ללמוד את הכל מהתחלה.

מראיין: אוקיי,תודה רבה לך נתן מרגלית,מי שהיה בעבר חבר בעמותת "ערים בלילה".

נתן: תודה, ונברך את כולנו בברכת ברוך מתיר אסורים.

מראיין: אמן, תודה רבה לך נתן.

 

ראיון לרדיו נתניה,18.10.11

 

 
המלצות ותגובות
כותרת:
שם:
תוכן:

site by muza - קידום עסקים

ESN - בניית אתרים