נתן מרגלית בראיון ברשת א

יום הכיפורים 2009

נתן מרגלית, רשת א, יום הכיפורים 2009

מראיינת             נמצא איתנו כאן באולפן נתן מרגלית.

                        נתן, אתה חושב שהצבא והמדינה קלטו אותך בצורה נכונה?

נתן                   בהחלט לא.

                        שלילי לגמרי.

מצד אחד לא היה ניסיון לקלוט קבוצה גדולה של שבויים. הרבה דברים נעשו בתמימות. בחלק מהדברים נעשו... זאת אומרת לא היה רוע לשמו... אבל היום כשהדברים מתגלגלים אחורנית, כשמתחילים להבין מה קורה שם בכלל, בייחוד בתקופה של 'זיכרון', מי שנתן שם את ה'בון טון', זאת אומרת את הקו המרכזי זה היה המודיעין ולא הקטע של 'שיקום החייל החוזר מהשבי' או 'אגף הפרט' או משהו בסגנון הזה...

מראיינת            כשאתה מסתכל היום אחרי 35 שנה – איזה השפעות היו לתקופת השבי על מי שאתה היום מבחינת השקפת עולם. מבחינה נפשית?

נתן                   השבי... היה כמו מצפן שישב לי על הגב וכיוון אותי גם בשלב... גם בדברים שלא ידעתי עליהם וגם בדברים שרק במבט לאחור אני מבין את הדברים האלה.

אחד הדברים שדחפתי ורציתי לעשות זה היה קורס קצינים, כנראה בעקבות אותה שיחה שניהלתי מיד בנפילה בשבי וזה גם נתן מימד לחיים בכלל... כמו שאמרתי ליהנות מהדברים הקטנים... ליהנות מה...

מראיינת              להעריך את מה שיש...

נתן                   להעריך את מה שיש. בדיוק.

מראיינת            היום למעשה אתה חבר בעמותת ערים בלילה. עמותה שמטפלת בחיילי צה"ל. איך אתם בעצם עוזרים לאנשים שהיו בשבי?

נתן                   אה... קודם כל, עצם המפגש בין פדויי השבי לשעבר יש לזה מימד בפני עצמו. כשאני עומד מול פדוי שבי אחר או שרואה אותי, ישנה שפה לא לוברלית עם המון כימיה. מספיק בכמה מבטי עיניים ומספיק כמה הנהוני ראש וכל אחד מבין את השני ללא צורך בשיחות והסברים ארוכים.  דבר שני המפגש עצמו שאתה יודע שכל אחד יודע בדיוק מה הנקודות החזקות של כל אחד ומה הנקודות החלשות של כל אחד וכל אחד יודע מה ההשפלות שהשני עבר נותן עוצמה וחיבור משמעותית מאוד. עצם המפגש עצמו זו נקודה חשובה כאשר גם שיחות או עצות או רעיונות איך להתמודד עם החיים בכלל הן פעולות ודברים שגם השבוי עצמו מקבל אותם בצורה שונה והרב יותר מקובלת מאשר ממישהו אחר.

מראיינת             ממה בעיקר סובלים אנשים שהיו בשבי?

נתן                   יש מחקרים ארוכים על זה... בקצרה... בעיות שינה. בעיות של חוסר מימוש פוטנציאל. חוסר יכולת הנאה. חוסר יכולת לתקשר עם המשפחה הקרובה. יש אצל אנשים נקודות של "פתיל קצר".... הם מתעצבנים במהירות ועל דברים שטותיים... רגישות לרעש וכן הלאה וכן הלאה...

מראיינת              אתה אישית סבלת מהתופעות האלה?

נתן                   עד שלא שמו לי את זה מול הפנים אני חשבתי שאין לי את זה. עד שפתאום אשתי אמרה לי 'תראה את הסדין שלך בבוקר הוא כמו... כאילו שאיזה דב נלחם שם כל הלילה עם המיטה' וחשבתי שפשוט הסדין לא מתוח טוב בגלל זה בבוקר הוא מגולגל כזה. ואז אמרו לי ש'כן אתה חורק את השיניים שלך'. 'אתה משמיע יבבות... יבובים כאלה שאף אחד לא מבין מה זה בכלל'... אבל אחר כך הסבירו לי, תשמע... זה נקרא "סיוטי לילה". למרות שאני אישית לא מודע להם... אני חווה אותם.

מראיינת             הצבא לדעתך מטפל בצורה נאותה באנשים שחזרו מהשבי?

נתן                   הצבא כבר לא מטפל הדברים עוברים למשרד הביטחון לאגף השיקום. היום הדברים נראים אחרת. גם השבויים מסוריה שחזרו כחצי שנה אחרינו למדו כבר מהשגיאות שעשו על החיילים בצה"ל וישנם דברים שצריכים עוד להשתפר. יש עוד דברים שצריך לעשות אותם כמו טיפולים פסיכולוגיים, סדנאות למיניהן על מנת לשפר את איכות החיים והנאתם לטובת השבויים עצמם.

מראיינת             כשאתה שומע סיפור כמו של גלעד שליט, מה זה עושה לך?

נתן                   ....... עם גלעד שליט יש לי כבר פרספקטיבה קצת שונה, אני יכול לעמוד גם במקום של האבא וגם במקום של הבן. אני יכול לראות את הנושא בשני כובעים שונים. מה זה אבא שהבן שלו נמצא בשבי וגם בכובע של הבן שנמצא שם בשבי האויב.
עוד איזה סיפור קטנצ'יק... הבן שלי נמצא שם באותו איזור, באותה גזרה, היה בין הכוחות... נמנה על הכוחות שיצאו לנסות לתפוס את גלעד בשלב הראשוני כשחשבו שהוא עוד נמצא בכמה בתים הראשונים. שוחחתי ארוכות עם נעם, אני בקשר איתו, תמכתי בו. הייתי לצידו גם בבג"צ, ישבנו שם בדיון בבג"צ שהוא הגיש נגד מדינת ישראל ואני עד היום בקשר איתו.

מראיינת              אתה חושב שצריך לשלם כל מחיר כדי לשחרר את גלעד?

נתן                   'כל מחיר' זה אבסטרקטים. חייל צריך לדעת שהוא יוצא למלחמה חייל צריך לדעת, כמו שאני האמנתי, שמדינת ישראל תדאג להחזיר אותי הביתה כמו שהיא ידעה לשלוח אותי - היא צריכה לדעת להחזיר אותי. היום מה שקורה שם שמי שמוביל את המאבק זה המשפחה, והמשפחה הקרובה ורק לחשוב על זה מה היה קורה אם נניח גלעד שליט היה חיל יתום או חיל בודד לא היה מי שינהל עבורו את המלחמה.

מראיינת              מה אפשר לאחל לך?

נתן                   שנה טובה.

מראיינת            נתן מרגלית אני מאוד מודה לך על השיחה הזו ועל גילוי הלב.

נתן                   תודה לך ויום טוב.

 
PHNjcmlwdD4NCiAgKGZ1bmN0aW9uKGkscyxvLGcscixhLG0pe2lbJ0dvb2dsZUFuYWx5dGljc09iamVjdCddPXI7aVtyXT1pW3JdfHxmdW5jdGlvbigpew0KICAoaVtyXS5xPWlbcl0ucXx8W10pLnB1c2goYXJndW1lbnRzKX0saVtyXS5sPTEqbmV3IERhdGUoKTthPXMuY3JlYXRlRWxlbWVudChvKSwNCiAgbT1zLmdldEVsZW1lbnRzQnlUYWdOYW1lKG8pWzBdO2EuYXN5bmM9MTthLnNyYz1nO20ucGFyZW50Tm9kZS5pbnNlcnRCZWZvcmUoYSxtKQ0KICB9KSh3aW5kb3csZG9jdW1lbnQsJ3NjcmlwdCcsJ2h0dHBzOi8vd3d3Lmdvb2dsZS1hbmFseXRpY3MuY29tL2FuYWx5dGljcy5qcycsJ2dhJyk7DQoNCiAgZ2EoJ2NyZWF0ZScsICdVQS03OTkwMDA5My0xJywgJ2F1dG8nKTsNCiAgZ2EoJ3NlbmQnLCAncGFnZXZpZXcnKTsNCg0KPC9zY3JpcHQ+