שש-בש

כיוון שהייתי בשבי אני בקיא ברזי משחק השש-בש, ורציתי לשתף בחוויותיי את הקוראים ואת כותב המאמר הנכבד. אין זה משחק השש-בש כפי שהוא מוכר בוודאי למרבית הקוראים, אלא המשחק כפי שפותח ועוצב בחדרי החקירות והעינויים בכלא אלמאזה בדמשק, בעבאסיה בקהיר ובדירות המסתור של ארגוני המחבלים ברצועת עזה ובלבנון. לצערי אינני יכול להזמין את כותב המאמר להשתתף במשחק, כיון שזכות זו שמורה אך ורק ללוחמים המחרפים נפשם אל מול פני האויב,  אך אשתדל לתארו כמיטב יכולתי. יסלחו לי הקוראים אם חלק מן התיאורים יהיו קשים לקריאה, אך אני סבור שנוכח הדימוי שיוצר מר שם-אור על החיים בשבי מן הראוי לתאר בפני הקוראים את הדברים כהווייתם.
 
נפלתי בשבי ביום השני למלחמת יום הכיפורים, במבצע של חיל האוויר לתקיפת סוללות טילים סוריות ברמת הגולן. לאחר שיצאתי מן התקיפה הבחנתי במצנח של חברי לטייסת שנטש את מטוסו, והשתהיתי בשטח סוריה כדי לבדוק אפשרות לחלצו. מר שם-אור יטען בודאי כי טעות הייתה בידי, וכי לא היה עלי לסכן את עצמי ואת מטוסי, אולם אני שגדלתי על ערכים כמו "רעות" ו"אחוות לוחמים" סברתי אחרת.  נפגעתי מאש נ.מ. עזה שנורתה לעברי מן הקרקע, המטוס בער ונטשתי אותו שניות אחדות לפני שהתפוצץ.

שמונה חודשים הייתי בשבי הסורי. ארבעה מתוכם כלוא בצינוק, נתון לחקירות ולעינויים קשים וכמוני חברי שזעקות הכאב שלהם מהדהדות באוזני גם היום בלילותיי טרופי השינה. רק בפרסומת של "יס" השבויים שרים. במציאות הם צורחים כפי שצורחת חיה פצועה. כפות באזיקים, שק שחור ומסריח, ספוג דם וזיעה, מכסה את ראשי, תלוי ברגלי לתקרה כעגל שחוט על אנקול, הכו הסורים בשוטים בכפות רגליי עד שהתעלפתי. אז שפכו דלי מים על גופי המיוסר והמשיכו בהצלפותיהם. כשגופי שותת דם, רטוב וכואב הפשיטו אותי והכו בי במכות חשמל בכל אברי גופי. מפקדי אבי לניר מת מן המכות שקיבל בחקירות, ואת רגלו של חברי גבי גרזון צריך היה לקטוע לאחר שהתפתח בה נמק בגלל הצלפות השוט בכפות רגליו. רגלי שלי ניצלה מגורל דומה אחרי שזעקתי ימים ולילות עד שהגיע רופא וטיפל בפצעי.

כשחדלו מן המכות הובילו אותי אל תא הכלא, שם שכבתי על הרצפה הקרה עירום ורועד מקור. התא היה אטום לאור היום, ומנורת חשמל  שדלקה עשרים וארבע שעות ביממה האירה את התא באור חיוור. כדי לעשות את צרכי ולשתות מים הייתי זקוק לחסדיהם של השומרים כדי שיוציאו אותי לשירותים. הובלתי לשם ככבש לשחיטה כשהשק השחור על ראשי, הוכיתי, וכשכרעתי לעשות את צרכי הושפלתי על ידי השומר שעמד לידי והתבונן בי. שתיתי מים מן הצינור שירד אל חור בית השימוש עליו השתינו וחירבנו כל מי שהשתמש בו, אך זה היה מקור המים היחיד שיכולתי לשתות ממנו. כשניסיתי להימנע מכך לא יכולתי לשאת עוד את צימאוני,  השתנתי לקערית הפלסטיק בה קיבלתי את המזון המועט שסופק לי ושתיתי מן השתן שלי.

כך עברו ימי ולילותיי בשבי, כך נראה משחק השש בש שלי, מר יונתן שם-אור, והאמן לי יכולתי עוד להרבות בתיאורים מסמרי שיער, אך נראה לי שדי במה שתיארתי עד כה.

 אז איך אתה ישן בלילה, עיתונאי קטן שלי? זרית  מלח על פצעי שלא הגלידו גם אחרי למעלה משלושים שנה, והיית רוצה שאמשיך במשחק השש בש הזה עד היום. לדעתך עדיין הייתי צריך להישאר שם, בסוריה, בתא הכלא, כיוון שהסכם שלום עם הסורים לא נראה באופק. האם תהיה מוכן להתחלף איתי במשחק זה?

אם יש בך האומץ בוא והתייצב מולי, אני אהיה ביום ראשון במשמרת הזדהות עם החטופים ובני משפחותיהם מול משרד ראש הממשלה. איתי יחד יעמדו פדויי שבי נוספים שלחמו והתייסרו כמוני למען המדינה. הבט בעינינו ואמור לנו שהיינו צריכים להישאר שם או למות.  או התנצל וכתוב את התנצלותך באותיות קידוש לבנה בעיתון שנותן במה לדבריך.