מוזס נפל בשבי עם ארבעה חיילים אחרים, ביניהם אורי אילן, במהלך פשיטה בסוריה. לאחר מספר שבועות "נשבר" מוזס בחקירה הקשה וגילה את מיקומו של מכשיר האזנה, לא לפני שניסה להתאבד במקום. לאחר שחזר לארץ הועמד לדין והורד לדרגת טוראי. היום ביטל הנשיא את ההרשעה, בהמלצת הרמטכ"ל, היועץ מזוז ושר הביטחון
ידיעות אחרונות | חנן גרינברג פורסם: 03.02.05 , 18:50
לכתבה המלאה>>
נשיא המדינה, משה קצב, חתם אחר הצהריים (יום ה') על חנינה מלאה למאיר מוזס שהורשע בבית דין צבאי לפני כ-49 שנה באשמת הפרת סודיות.
מוזס, בן 72 המתגורר בקריית ביאליק, נפל בשבי הסורי בסוף שנת 54', במהלך משימה מודיעינית עם ארבעה מחבריו בשטח הסורי. אחד מחברי החוליה, אורי אילן ז"ל, התאבד בעת שנחקר בשבי הסורי ואילו שאר חברי החוליה הוחזרו ארצה.
הנשיא חתם על החנינה לאחר שקיבל את המלצת שר הביטחון והרמטכ"ל כמו גם את המלצת היועץ המשפטי לממשלה וסגן הפרקליט הצבאי הראשי. מדובר באירוע ראשון בו מחליט הנשיא קצב לאשר חנינה מלאה.
האירוע בו הואשם מוזס בבית הדין הצבאי בפיקוד הצפון עסק כאמור באירוע של הפרת סודיות.
החוליה בה היה חבר סגן מוזס נשלחה לטפל במתקן האזנה בתוך שטח סוריה אולם נשבתה, נחקרה תחת לחץ פיזי ונפשי קשה ולאחר מספר שבועות נשבר מוזס וגילה לחוקרים הסורים את מיקומו של מכשיר האזנה צבאי שהוטמן בשטחם.
בית הדין הטיל עליו במאי 56' עונש של הורדה בדרגה מסגן לטוראי. בין הנימוקים שהובילו למתן החנינה היו "תיקון עוול שנעשה לקצין בצה"ל שנשבה על ידי הסורים לפני כ-50 שנה".
בין השאר נכתב כי החוליה הישראלית נחקרה תחת לחצים כבדים במשך שבועות ואחד מתרגילי החקירה כלל בידוד של כל אחד מהשבויים כאשר סיפרו לכל אחד מהם שחבריו נתלו בכיכר דמשק ואם לא ידווחו על מטרת חדירתם לסוריה דינם יהיה דומה. בעקבות זאת התאבד אחד מחברי החוליה, אורי אילן. הוא תלה עצמו בתאו, לא לפני שהסתיר בבגדיו פתק עליו כתב "לא בגדתי".
מוזס הבחין בחדר החקירות בסוריה בחוקר אותו הכיר מבריכת השחייה בה נהג לשחות בחיפה. הוא העריך שהסורי זיהה אותו כקצין צה"ל וידע שסיפור הכיסוי שלו שמדובר בחיילים זוטרים שטעו בדרכם - אבוד.
המפגש עם החוקר הסורי הביא, בין היתר, לכך שנשבר. אז ליווו מוזס וחייל נוסף בחולייה, סמל ראשון מאיר יעקבי ז"ל, את הסורים למקום בו הוטמן המכשיר וניסו להפעיל מנגנון נפץ שהוטמן במקום ולמעשה לבצע פעולת התאבדות אך בשל תקלה טכנית המכשיר לא התפוצץ.
נימוק נוסף, בין נימוקי הנשיא, היה קשור להתאבדותו של אורי אילן שהפכה במשך השנים למיתוס שלאורו התחנכו לוחמי צה"ל. הכתובת "לא בגדתי" הדגישה את ההבדל בין אילן לבין האחרים שתוייגו בתודעה הציבורית כבוגדים. עוד נכתב בהחלטת הנשיא כי מוזס היה קצין למופת ובעל עתיד מבטיח אך הוא ספג פגיעה קשה כשהתקבל כבוגד בארץ לאחר השבי.
לאחר מלחמת ששת הימים הושבו למוזס דרגות הקצונה, הוא המשיך לשרת במילואים והגיע עד לדרגת רב סרן. סמל ראשון מאיר יעקובי זכה לחנינה מלאה בעקבות מותו בקרב מאוחר יותר.