שיר למעלות

תהילים פרק קכא
א  שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:               
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים--    מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב  עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה--    עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג  אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ;    אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד  הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן--    שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה  יְהוָה שֹׁמְרֶךָ;    יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו  יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה;    וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז  יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע:    יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח  יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ--    מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.

אחד המזמורים המפורסמים ביותר מבין שירי המעלות הוא מזמור קכ"א, המתחיל במילים: "שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת: אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים".
מזמור זה נחשב כמזמור של זעקה ותחינה הנאמר בעת צרה.
מזמור זה אף הולחן ומושר על ידי זמרים ולהקות ישראלים, כמו: 'להקת שבע', אהרון רזאל ועוד.
ככלל, המונח 'שיר המעלות' הוא מונח סתום, ובדומה לכותרות רבות אחרות בספר תהילים לא נתפרש כל צרכו. אי לכך ובהתאם לזאת רבים מהפרשנים, בעיקר המסורתיים, הבינו כי הכוונה הכללית של הביטוי "שיר המעלות" הוא מזמור שהיו שרים הלוויים על מדרגות בית המקדש כחלק מהפולחן שם. פירוש זה אינו ברור לחלוטין, כיוון שלא כל המזמורים נראים כקשורים כל כך לבית המקדש. אחד מהם נראה כאילו חובר בזמן שבית המקדש חרב והוא אחד המזמורים הידועים יותר (פרק קכ"ו בתהילים):

שיר המעלות, בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים
אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה, אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה.
הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים.
שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב.
הזורעים בדמעה ברינה יקצורו.
הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע, בוא יבוא ברינה, נושא אלומותיו.