מרגלת ישראלית בלבנון
גזר דין מוות על 14 שנות ריגול
שולמית, נולדה בבואנוס איירס ארגנטינה, וגדלה בירושלים, החלה את פעילותה לטובת מדינת ישראל כאשר התגוררה בביירות בקרב הקהילה היהודית המקומית. בין השנים 1947-1961 פעלה בהעברת מידע בטחוני לגורמים בישראל. ערב מלחמת השחרור דיווחה על תוכניות מדינות ערב לתקוף את המדינה. בנוסף פעלה רבות בהצלת יהודים רבים שברחו מארצות ערב וסייעה בהעברתם לישראל דרך היבשה, האוויר והים.
במהלך אותה תקופה ביקרה פעמים רבות בישראל ונפגשה עם צמרת הממסד הביטחוני. אלה הטילו עליה משימות רבות אותן בצעה ללא כל פחד. פעילותה המודיעינית המגוונת הלהיבה את דימיונם של כלי התקשורת ואלו זיכו אותה בתואר "מאטה הארי של המזרח התיכון״. בשנת 1961 בשובה מאחת הנסיעות לישראל נעצרה ע"י שירותי הביטחון הסורי והלבנוני ופעילותה נקטעה.
בין השנים 1961-1963 הייתה נתונה בחקירות קשות, עינויים והשפלות, עקירת ציפורניים, מכות חשמל ועוד. משפטה נסתיים בגזר דין מוות אולם לאחר ערעור הומתק עונשה למאסר עולם. בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, שוחררה מהכלא ונשלחה לישראל במסגרת הסכם חילופי שבויים.