גדעון גור

קצין בחטיבה הירושלמית מפקד מעוז "מצמד"

המצרים זרקו רימוני עשן ורסס לתוך הבונקר

הייתי מפקד מעוז "מצמד", שהיה ממוקם בפתחו הצפוני של האגם המר הגדול, בתעלת סואץ. תחת פיקודי היו כ-20 חיילי מילואים, רובם מגדוד 68 של החטיבה הירושלמית. המלחמה החלה בהפגזה כבדה ומפתיעה. "מצמד" היה "תקוע" בתוך מתחם מצרי ענק שבמרכזו ״החווה הסינית", כ-1500 מטר מזרחית למעוז. ארגנתי את החיילים לתפוס את עמדות הקרב ולהתכונן לניסיון תקיפה. תוך כדי הלחימה, ביום הראשון, חברו אלינו 3 אנשי הנדסה שהגיעו במטרה לנסות ולהפעיל את מתקן "אור יקרות", להצתת התעלה. בנוסף הגיעו עוד ארבעה חיילי שיריון עם "זלדה", קצין קישור לאו״ם וטרקטוריסט אזרח. המצרים תקפו את המעוז מספר פעמים והצלחנו להדוף אותם. נאלצנו להתמודד עם לוחמי חי"ר ושריון מצרים בכוחות עצמנו, ללא כל סיוע וללא נשק אנטי טנקי. הצלחנו לבלום את ההתקפות אולם ביום הרביעי למלחמה, לקראת עלות השחר, החלה מתקפה נוספת של המצרים. הם הגיעו לפתח המוצב. הובטח כי כוחותינו יפגיזו את המוצב ב״אש על כוחותינו". הצטופפנו בבונקר. המצרים נכנסו למוצב אבל ל״אש כוחותינו" לא היה זכר. המצרים החלו לזרוק רימוני עשן ורסס לתוך הבונקר. הלוחמים הדחוסים בצפיפות החלו להיפצע ולהיחנק מהעשן. עמדתי עם מאיר עבודי בפתח הבונקר ובעטנו ברגלים ברימונים המתגלגלים אלינו על מנת להרחיקם מהפתח. הייתה זו רק שאלה של זמן עד שהתפוצץ הרימון הראשון. לבסוף, לא נותרה כל ברירה אלא לצאת החוצה ולהיכנע. כך החל מסע השבי שנימשך 45 יום.