יצחק נגרקר

ניהל עם חבריו קרב בלימה קשה מול הסורים

ניצל ממוות שלוש פעמים

הייתי טנקיסט בעוצבת "ברק". במוצאי יום כיפור מצאנו עצמנו, מחלקת טנקים, בדרום רמת הגולן, צפונית למושב מגשימים, מנהלים קרב בלימה קשה מול חטיבת טנקים סורית. השמדנו כ-60 טנקים סוריים. כאשר נגמרה התחמושת ירה המ"מ יואב יקיר במקלע 0.3 על סורים עד שנורה ונהרג. המשכנו בניסיונות הישרדות במהלכם ניצלתי ממוות בטוח שלוש פעמים: הנס הראשון ארע כאשר חבשתי את הטנקיסט הפצוע, קובי אריאלי בצידי הכביש. 10 טנקים סורים חלפו על פנינו במרחק עשרה מטרים מאיתנו. העמדנו פני "מתים" והם הניחו לנו ולא ירו. הנס השני ארע בתל סאקי אליה הגענו בצהריים. הסורים תקפו את התל ואת הבונקר בו היו החיילים. לאחר שזרקו רימון לתוך הבונקר וירו ולתוכו, נפגעתי מכדור ברגל שמאל ורסיסים בפנים. המפקד, סגן מנחם אנסבכר ביקש, שמישהו ייצא ויגיד לסורים שאנחנו נכנעים. התנדבתי לצאת. הסורים ירו עלי מטווחים קצרים מאוד. משני כיוונים. למזלי הצלחתי לחמוק מהם. רק כשהסורים חדלו מלירות שבתי ויצאתי. הסורים שאלו אותי בסימנים כמה חיילים יש בבונקר. סימנתי להם שלוש אצבעות ואמרתי ״חאלאס". הסורים האמינו ולקחו אותי למטה שלהם בו כבר היו סרן דני לוין ויואב בן דוד. הובלנו עד לציר המערכת. ראינו ארבעה טנקים. לפתע אחד מהם ירה עלינו פגז. למזלנו הוא החטיא. בסנטימטרים.

שוב ניצלתי.