מלחמת לבנון הראשונה

"מבצע שלום הגליל", שזכה לכינוי "מלחמת לבנון הראשונה״, התנהל על אדמת לבנון בין צה"ל לבין כוחות סוריים וארגוני טרור פלסטיניים, שפעלו משטח לבנון נגד ישראל. 670 חיילי צה"ל נהרגו במהלך מלחמת לבנון, ועוד אלפים נפצעו. שלושה מחיילי צה״ל, אשר השתתפו בקרב סולטאן יעקוב, נעדרים עד היום: זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן. ב-3 ביוני 1982 התבצע נסיון התנקשות בחיי שגריר ישראל בירדן, שלמה ארגוב, על ידי מחבלים פלסטינים. פיגוע זה הצטרף לשורת פיגועים של מחבלים פלסטינאיים,

שפעלו ברוב המקרים מלבנון. המלחמה פרצה יום למחרת הפגוע, כמבצע צבאי מוגבל בשם ״מבצע שלום הגליל״. בפקודת המבצע שאושרה על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, הוגבלה פעילות צה״ל לכניסה עד 40 ק״מ צפונה מקו שביתת הנשק עם לבנון. אולם מטרות המבצע השתנו תוך כדי לחימה והיוו מקור לעימותים במערכת הפוליטית בישראל ולהאשמות הדדיות.

הקרבות החלו בהפצצות של חיל האוויר הישראלי ב-4 ביוני 1982 ולאחריהן נכנסו כוחות צה״ל ללבנון. היא הסתיימה כעבור 3 שנים, ביוני 1985. כוחות צה״ל נסוגו מרוב שטחה של לבנון והתייצבו ברצועת ביטחון צרה לאורך הגבול.

במהלך המלחמה המסובכת, חלקה בתוך מרכזי ישוב, נשבו מספר חיילי צה״ל. ב-23 בנובמבר התבצעה עסקת חילופי שבויים בין ישראל לאש״ף במסגרתה שוחררו שישה לוחמי נח״ל תמורת 4,700 פלסטינים שנלכדו בלבנון במהלך המלחמה. ב-28 ביוני 1984, שוחררו שישה שבויים, שלושה חיילים ושלושה אזרחים, שהוחזקו בידי הסורים בנוסף הוחזרו גופותיהם של חמישה חיילים שהוחזקו בידי הסורים. סוריה קיבלה לידיה 291 חיילים שבויים, 13 אזרחים ו-74 גופות חיילים סוריים. במאי 1985 נערכה "עסקת ג'יבריל", במסגרתה שוחררו שלושה חיילי צה"ל שהיו שבויים בידי ארגונו של אחמד ג'יבריל תמורת 1,150 מחבלים שהיו כלואים בישראל.

אחרי 18 שנות שהיה בלבנון, ב-24 במאי 2000, החליטה ממשלת ישראל בראשות אהוד ברק לסגת מלבנון וכוחות צה״ל שבו והתייצבו בקו הגבול הבינלאומי.