מצמד

אישמילה כותב על מוצב מצמד

(על גדר פח לבנה, בפניה ימינה מבר אילן לתל השומר)

לשכת הגיוס, רבע פרידה,

אתמול השתחררתי, עכשיו הילדה.

בדרך הביתה , תמונות ושנים,

איך באתי,מפות, הלכתי, פנים.

חוזר אל הזרם, אבל שם בפינה,

צועק באדום על גדר לבנה.

ממשיך נוסע אבל זה תקוע,

כאן מצמד עדיין, ממתין לסיוע.


נחזור תוך יומיים, זה יהיה כמו משחק,

מעיגול מנצחים, התפזרו למרחק.

עם ערב יצאתי , להנביט בחיטה,

מעלי עוד המריאו, אלתוך השחיטה.

הייתי אז נער, בלורית של זהב,

חיים התפרחו לי, סיגריה, מצב.

ידיעות נחתו חד, הוא הלך, זה פצוע,

והיה שם מצמד, ממתין לסיוע.


וחזרו לשדות, המומים, נבוכים,

חזרו בבודדת, שרוטים ושרופים.

תינוקות נולדו, לאבות השותקים

הגנרלים מתו, השרים, השופטים.

הצלחנו כאילו, למתוח מן קו,

על מה שנותר שם, על מה שלא שב.

אבל סתיו זה חוזר, כאב ידוע,

כאן מצמד עדיין, ממתין לסיוע.

 

כל הזכויות שמורות ©

http://www.ishmila.co.il/

 

site by muza - קידום עסקים

ESN - בניית אתרים