נעמי עורב

חובשת קרבית ומלווה שיירות לירושלים

הנשים סרבו לסגת מכפר עציון ונהרגו

עבדתי בבית החולים בכפר עציון עם ד"ר וינדזברג. הקרבות היו קשים ונוצר צורך לסגת מכפר עציון. במצוות הרופא נשלחתי לבונקר, שהיה במערה, כדי להוציא את הנשים ולפנותן. כל הנשים סרבו לסגת. מאוחר יותר הן נהרגו שם. העברנו את הפצועים מבית החולים למשואות יצחק והתחלנו להכין בקבוקי מולוטוב.

קיבלנו פקודה להיכנע אולם להציב תנאים, שיאפשרו את פינוי הפצועים ושחרור הנשים. כל אותה עת השתולל אספסוף באזור אך הצלב האדום, שהגיע למקום, הפנה לנו עורף ולא עשה דבר להגנתנו. לבסוף הלגיון הירדני הגיע ונכנענו. מסרנו לידיהם את הנשק שנותר בידינו ועלינו על המשאיות ביחד עם הפצועים.

עשינו את דרכנו לחברון אולם הדרך התארכה. מחברון העבירו אותנו לבית לחם ואחר כך שוב החזירו אותנו לחברון ורק בסוף הועברנו לאום אל ג'מאל בירדן.

"הכניעה שלנו התבצעה בדיוק ביום הכרזת המדינה, 15 במאי 1948 ה' באייר תש"ח"

 

site by muza - קידום עסקים

ESN - בניית אתרים