רמי דורון

מיימ טנקים

יצא עם לוחמיו למשימת התאבדות גיחה להשמדת ריכוז חוליות טילים מצריות

הייתי סג״מ, מ״מ טנקים בפלוגה א', גדוד 52 חטיבה 14. המשימה שלנו היתה להגן על גזרת מעוז "הכפר" ולהדוף את המצרים המסתערים עליו. תחת מתקפה של מטוסי מיג 17 מצרים - יצאנו לכוון המעוז.

לחמנו בגזרת "הכפר" מול כוח מצרי גדול, חמוש בטילי סאגר ו-RPG. הם כבר חצו את התעלה והתמקמו בצד המזרחי. לקראת סוף היום הראשון של המלחמה כבר היו לנו פצועים רבים והחלטנו לפנות אותם למעוז ה״מזח״ בו מוקם תאג״ד. למרות שספגנו פגיעות ישירות הצלחנו להיכנס למעוז ״מזח״, ״לפרוק״ את הצוותים והפצועים וביניהם סמ״פ ישראל קרניאל. אחר כך הצטרפנו ללחימה בתוך המעוז, הן כאנשי חי"ר בתעלות המעוז והן כלוחמי שריון באמצעות הטנקים. בתוך אחת המחפורות בשולי המוצב הסתתרו לוחמי קומנדו מצריים. מפעם לפעם הם הגיחו וירו על לוחמי המוצב ופגעו בכמה מהם. הוחלט כי נעשה ניסיון לחסלם. יצאנו עם הטנק אל מחוץ למעוז ונפגענו פגיעה ישירה מירי RPG. שלושת אנשי הצוות שלי נהרגו: סמל אלברט דהאן ז״ל, סמל יצחק מיליס ז"ל וסמל משה דבורה ז"ל, שגם קיבל צל"ש. במהלך הקרב עצמו נפצעתי ומאוחר יותר ב-13.10.1973 קיבלו מפקדי המעוז את המלצת שר הביטחון, שהורה לנו להיכנע בשל חוסר התועלת בהמשך הלחימה, שהייתה מביאה למותינו הוודאי. מסרנו עצמנו בהסכם לידי ״הצלב האדום״ ונפלנו בשבי.