אל"מ במיל' דר' מיכי זייפה נפל בשבי - ומסייע מאז לפדויי שבי.
במלחמת יו"כ, לאחר שהמצרים גברו על הגזרה הצפונית, נפל ד"ר מיכי זייפה, היום אל"מ במיל', בשבי. "הועברתי לכלא בקהיר, שם ישבתי במשך שישה שבועות. שוחררנו די מהר", הוא מספר. מאז לחם בכל המלחמות, ומאז 1998 הוא מסייע לחיילים ואזרחים פדויי שבי במסגרת עמותת 'ערים בלילה'. "לא הבינו בארץ מה זה פוסט-טראומה. החלטנו לפעול לשיפור המצב"
גלי צה"ל און-ליין
עדכון אחרון: 15:01 , 27/12/2011
שירותו של אל"מ במיל' ד"ר מיכי זייפה לא היה שגרתי. במלחמת יום הכיפורים, לאחר שהמצרים גברו על הגזרה הצפונית, הוא נפל בשבי. "הועברתי לכלא בקהיר, שם ישבתי במשך שישה שבועות. עסקת השחרור בוצעה כשצה"ל הצליח לכתר את הארמייה השלישית של המצרים, ואיפשר הזרמה של שתייה ומזון בתמורה להחלפת שבויים", מספר זייפה היום, "שוחררנו די מהר לעומת החבר'ה בסוריה, שישבו שמונה חודשים".
בעשור האחרון מנצל זייפה את נסיונו לעזור לחיילים שעברו חוויה דומה, במסגרת פעילותו בעמותת "ערים בלילה". "אני חבר בעמותה מאז הקמתה בשנת 1998, ופוגש חיילים שנפלו בעבר בשבי. טרם הקמת העמותה, אנשים לא היו מטופלים. המוסדות שאמורים היו לטפל בפדויי השבי לא הבינו מה זה אומר, לא הבינו את משמעות הפוסט-טראומה ורוב פדויי השבי לא זכו לשום טיפול או התייחסות", מסביר אל"מ במיל' זייפה.
"העמותה קמה בגלל הוואקום", הוא אומר, "התחלנו לפעול למען שיפור מצב האנשים, אם במישור האישי - שכל אדם יקבל את הטיפולים שהוא זקוק להם - ואם במישור הכלכלי. דאגנו שיעבור חוק ב-2005 של תגמולים לפדויי שבי. זו הפעם הראשונה שהמדינה הכירה במושג 'פדויי שבי'. עכשיו אנחנו פועלים למען הצעת חוק נוספת: להכיר במצבם של פדויי השבי, ובטיפולים שהם אמורים לקבל, והכרה אוטומטית בכך שהם פגועים נפשית ופוסט-טראומטיים".
זייפה התגייס בשנת 1963 לחיל הרפואה, שם שירת כחובש קרבי. "את 6 המלחמות מאז עשיתי במילואים", הוא אומר, "הראשונה הייתה ב-1967, ואחרי זה שירתי כחובש במלחמת ההתשה. בשנת 1970, אחרי שסיימתי לימודי רוקחות, עשיתי קורס קציני חיל-רפואה. חודשיים לפני המלחמה ב-73' צלצלו אליי מהקישור, ושאלו אם אני מוכן להיות קצין קישור לאו"ם, כי חיפשו קצינים דוברי אנגלית שיצוותו לתצפיות של האו"ם בתעלת סואץ. כמובן שהסכמתי. למזלי הרע, הייתי בתעלה בדיוק כשפרצה המלחמה".
"אני מפקד היש"ד - יחידת שירותי הדם של צה"ל. זו יחידה מטכ"לית שכפופה לקרפ"ר, קצין רפואה ראשי, ותפקידה לשמש גיבוי למאגר הדם", מסביר זייפה, "בימי רגיעה, מד"א הם שדואגים להתרמות הדם. הבעיה היא שבחירום כמויות הדם הנדרשות הרבה יותר גדולות, והכח האנושי של מד"א אינו מספק כדי להתרים אותן. זה התפקיד של היחידה שלנו. זה בעצם גדוד תקני, רק שהחיילים בו כולם חובשים, שאנחנו מסמיכים להיות מתרימי דם. אנחנו משמשים גיבוי למד"א בכל הנושא של התרמות הדם בכל הארץ. בשתי מלחמות לפחות כבר גויסנו ועזרנו להביא את מלאי הדם הנדרש כדי לטפל בנפגעים. זה כולל אגב גם את המגזר האזרחי וגם את הצבאי, אין פה הבדל".
כל הזכויות שמורות לגל"צ ©
site by muza - קידום עסקים
ESN - בניית אתרים